______________________________________
בשיתוף מאוחדת | 25.8.24 | 07:16
______________________________________
האיום הגובר מצד איראן ושלוחותיה, יוצר חרדה עמוקה בקרב אזרחי ישראל. החרדה הגואה, השגרה מתערערת, והפחד לצאת מהבית הופך למציאות קשה עבור רבים. במצב זה, כאשר החיים נתונים באיום מתמיד, עולה השאלה כיצד נוכל לשמור על בריאותינו. כמו גם, המלחמה הצפויה מציבה אתגר משמעותי לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות, שמחייבים המשך טיפול ותחזוקה גם בתנאים קשים. “המלחמה אינה מבחינה בין בריאים לחולים. עבור אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, המצב מורכב אפילו יותר. תרופות, טיפולים, וביקורים רפואיים שגרתיים הופכים לאתגר של ממש בתנאי חירום”, אומר ד”ר מוחמד קבהא, מנהל רפואי של מלר”ד מאוחדת בחדרה.
אילו מחלות כרוניות מושפעות במיוחד מלחץ ומתח נפשי?
לדברי ד”ר קבהא, אין ספק שכל מתח נפשי יכול להשפיע על הבריאות שלנו, ובמיוחד יכול להשפיע על אנשים עם מחלות כרוניות שמקבלים תרופות קבועות, ולהעלות את הסיכוי להתפרצות המחלה או ליציאה מאיזון. למשל:
חולים עם יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעת קצב, וחולים עם רקע לבבי, נמצאים בסיכון מוגבר לשבץ מוחי במצב של מתח נפשי אקוטי או כרוני.
חולים במחלות מעי דלקתיות כרוניות כמו קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן, שתלויות בפעילות של מערכת החיסון גם הן מושפעות מלחץ נפשי.
חולי אסתמה נמצאים בסיכון מוגבר להחמרה במחלה בעת מצבי מתח נפשי.
מחלות כמו אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס עלולות להחמיר במצבי מתח נפשי, בין החמרה בפריחה או בגרד.
כאבי ראש (מיגרנה) – חולים הסובלים ממיגרנה מושפעים במיוחד ממצבי מתח נפשי ותקפי מגרנה מתגברים.
מהן ההכנות הראשוניות שמטופלים עם מחלות כרוניות צריכים לעשות לקראת מצב חירום?
“הדבר החשוב ביותר הוא להקפיד על נטילת תרופות קבועות בזמן, וכן לדרוש מהרופא המטפל להנפיק מרשמים לתרופות קבועות במערכת, על מנת לקנות את התרופות בזמן. כמו כן, חשוב מאוד לשמור על שגרה ועל אורח חיים בריא כמה שאפשר בעת מלחמה”, מסביר ד”ר קבהא.
מה הן ההמלצות שלך לגבי ניהול מחלות כרוניות כגון סוכרת, יתר לחץ דם ואסתמה במצב חירום?
“קודם כל חשוב להקפיד על נטילת תרופות בזמן, כמו כן חשוב לשמור את התרופות במקום עם טמפרטורה מתאימה ורחוק מהישג ידם של ילדים. יש להתרחק ממאכלים ומשתייה שעלולים להשפיע על ערכי לחץ דם, ורמת סוכר בדם. במקרים של מחלות מסכנות חיים מומלץ מאוד להיות בקרבת אנשים ולא להיות לבד”, אומר ד”ר קבהא.
מהן ההנחיות שלך לגבי תזונה נכונה ושמירה על פעילות גופנית עבור מטופלים כרוניים בזמן מלחמה?
“השמירה על שגרת חיים בריאה ככל הניתן גם בתקופת המלחמה חשובה מאוד לכולם, ובפרט לחולים במחלות כרוניות. יש להקפיד על תזונה מאוזנת, על פעילות גופנית סמוך למרחב המוגן או בתוכו, ושינה מספקת ככל הניתן”, טוען ד”ר קבהא.
כיצד ניתן להימנע מאשפוזים מיותרים ולהמשיך בטיפול הבית במידת האפשר?
ד”ר קבהא מסביר כי חשוב להקפיד ככל הניתן על שיגרה וטיפול תרופתי קבוע בזמן, ובכך להוריד את הסיכון להגיע למצבים בהם נדרשים אשפוזים. במידת הצורך עדיף להגיע למוקדי רפואה דחופה של מאוחדת שם עובדים רופאים מומחים, אשר במרבית המקרים יכולים לטפל ולהפנות להמשך טיפול במרפאות בקהילה ולמנוע אשפוזים מיותרים, במיוחד בתקופת המלחמה. מצד שני, חשוב לא להיות לבד במצבי החמרה, יש לבקש עזרה מבן משפחה, או איש צוות רפואי. במידת הצורך יש להתקשר למוקדי הקופה, לבקש ייעוץ רפואי שגם יוכל לפנות ולהזמין אמבולנס במידת הצורך.
איך ניתן להבטיח תקשורת שוטפת עם הרופא המטפל, למרות ההפרעות האפשריות?
“בקופת חולים מאוחדת ניתן לקבל שירות בכל מרפאה ואצל כל רופא. במידה ואין זמינות אצל הרופא המטפל בתקופה הזו, ניתן לבקש עזרה מכל סניף שמוגדר כמרפאת אחודה במצבי חירום. בנוסף, בקופת חולים מאוחדת ניתן לקבל יעוץ רפואי טלפוני דרך מיון היברידי, וכן ניתן גם לפגוש רופא מטפל בביקור דיגיטלי.