מגדלור ניוז



מגזין ראש השנה ||

•— לירן טטרו || המקומון מגדלור 18, ראש השנה תשע”ב

ביום שישי פסטורלי אחד של חודש יוני השנה, כשנשמעו קולות ירי ברחוב התמר באור עקיבא, לזינה איליגויב לא היה סוף שבוע כל כך רגוע. זינה, המוכרת באור עקיבא כמאבטחת מהמעלה הראשונה, הייתה במשמרת משטרתית והוקפצה למקום האירוע. “במקרה הירי הזה קפצנו מהר מאוד”, היא נזכרת, “וזאת למרות שבאותו היום היה לנו ריבוי אירועים. אני היית גם בכוח שקפץ במקרה דקירה קשה באור עקיבא לפני כמה חודשים. “השוטרים עושים כמיטב יכולתם והרבה פעמים גם חורגים מתפקידם כדי לעזור לאנשים”, היא משבחת את עמיתיה למקצוע. “לפני כמה חודשים היה מקרה של איום בהתאבדות בחדרה עקב מצב כלכלי קשה. השוטר שהגיע לזירת האירוע הציע כסף מכיסו הפרטי לאישה בכדי לעזור לו ולמנוע התאבדות. זה מגיע גם למצבים כאלה”.

14 שנים באבטחה

משפחתה של זינה עלתה לישראל לפני 32 שנה והתמקמה באור עקיבא. מאז שהייתה קטנה, מתגוררת איליגויב הנמרצת בעיר, רצה ממקום למקום ועובדת במגוון תפקידים של אבטחה ושמירה, לא סוג העבודה האולטימטיבי עבור אישה. יש לה שני ילדים אותם היא אוהבת מאוד ומרעיפה עליהם שבחים: “הבת שלי חנה (19) היא דוגמנית, הייתה בסוכנות של רוברטו בתל אביב. הנסיעות היו קשות אז כרגע היא פה. היא עושה פרסומות לעסקים פרטיים שמעוניינים בכך. הבן שלי, גבריאל (26) הוא מתכנת מחשבים”.

“אני כבר 14 שנה באבטחה”, היא מציינת ומוסיפה: “הייתי קב”טית ברשת מגה, מאבטחת, שומרת, מארגנת שמירה ועובדת משטרה. אצלנו, הרבה מהמשפחה עובדים בתפקידים שונים בעיר. בן דוד שלי יעקב- עובד כקב”ט בסופר בקניון. איש האחזקה בקניון- אדוארד הוא בן דוד שלי. סשה מטטוב הוא גם מהמשפחה שלי, עובד במחלקת החינוך. דוד שלי היה שופט גדול בבית המשפט במוסקבה. סך הכל, אנחנו משפחה גדולה שלומדת ועובדת בהרבה תחומים”.

למה דווקא אבטחה? זה לא משהו שנשים נמשכות אליו באופן טבעי.

“אני אוהבת אקשן. אתה יכול לראות אותי יום אחד פה, יום שני שם. ככה אני- לא יכולה יותר מידי לשבת. אני עושה דברים כל הזמן. אני גם שומרת על בתים כשאנשים הולכים לחתונות, רק קוראים לי ואני באה. אני אוהבת לעזור לאנשים, אני אוהבת את המשטרה ולא אוהבת שיש פשע. יש לי תעודת לימודי זיהוי פלילי, תעודת קב”ט ותעודת לימודים של חקירות פרטיות. בעבר, למדתי בחברת אגוז, עבדתי בחדרה כחוקרת במס הכנסה, ועבדתי בחברת שחף כמאבטחת”.

וכיום, קניון אורות הפך מבחינתך לבית שני.

“בהחלט. יש פה אנשים נפלאים שאני מאוד אוהבת. בראש ובראשונה- אייל הקב”ט, הוא בן אדם חבל על הזמן”.

“בעבר הציעו לי לעבוד במשטרה אבל זה היה בתל אביב”, היא מציינת בנושא פעילותה במשטרה. “בגלל שאבא שלי לא הרגיש טוב לא יכולתי לעזוב את האזור. גם היום, אני מטפלת באמא שלי שגרה באור עקיבא ואני לא רוצה להרחיק. בגלל
זה אני עובדת גם בקניון כי זה קרוב. לעבוד במרכז זה בעייתי מבחינתי”.

החוויות עם עזר וייצמן ז”ל וארקדי גאידמק

איליגויב גם נפגשה עם לא מעט ידוענים ואף התחברה אליהם במסגרת עבודתה. “עם עזר ויצמן ז”ל נפגשתי כשפעלנו בשמירה בדירה שלו בקיסריה. היינו מביאים אוכל לשוטרים שם. מאוד אהבתי את המשפחה והתיידדתי איתם. הם אפילו הביאו לי צ’ק מתנה בבת מצווה של הילדה שלי. הם אנשים מאוד נחמדים, מאוד אהבתי אותם.

“עם ארקדי גיאדמק היו לי חוויות. הכרנו בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2008, כשהייתה לו את מפלגת “צדק חברתי”. יש לו לב טוב והוא בן אדם 10. הייתי אצלו בבית, אהבתי לשוחח איתו על המון דברים. כמו לכל בן אדם גם לו היו בעיות עם כסף וחובות, כמו שאנחנו יודעים. אני באמת מחבבת את הבן אדם הזה”.

אנחנו גרים באזור בעייתי עם המון אירועים פליליים.

“לכל מקום יש את הפשע שלו. זה לא משנה אם זה אור עקיבא או הרצליה. יש אנשים שבאים בטענות לראש העיר. זה ממש לא קשור אליו. פשע זה פשע בכל מקום. ראש העיר לא אשם שמישהו דוקר מישהו אחר או שפתאום עבריינים מחליטים לירות אחד בשני. אני יכולה להגיד רק מילים טובות על התפקוד של המערכת. סגן מפקד משטרת חדרה רמי רז עושה עבודת קודש. השוטרים באזור שלנו עושים פעילות, עובדים קשה. כל אירוע שקורה מיד המשטרה בזירת האירוע. אין מה לעשות, זה לא בידיים שלנו. אי אפשר למנוע את זה לחלוטין. אני גם יודעת ממקורות ראשונים שמנסים לקדם בעיר תחנת משטרה, אבל זה לא פשוט”.

מאיפה את מוקפצת לאירועים?

“כל פעם ממקום אחר. זה לא משנה איפה אני- אני אקפוץ. אני ממש כמו סופרמן בקטע הזה. אני לוקחת את המדים שלי לכל מקום לכל מקרה שיבוא”.

מלבד העבודה את עושה עוד דברים.

“אני משתדלת למצוא זמן. הציעו לי להיות עוזרת שופט אבל זה לא הסתדר. יש לי המלצות רבות מכל מיני גורמים כמו עורכי דין או אנשי עירייה. חוץ מזה, אני גם כותבת שירים או יותר נכון כתבתי בעבר. הייתי כותבת הרבה למגירה ואף הוצאתי ספרון משלי בשם “על חיי”, זה היה בגיל הנעורים. אני גם אוהבת לקרוא וכבר מכרתי ותרמתי מהספרייה האישית שלי כ-2000 ספרים. חוץ מזה אני גם אוהבת לצייר”.

משהו לשנה החדשה?

“אני מאחלת לכל תושבי אור עקיבא וקיסריה שאני אוהבת אותם, לשוטרים ואנשי הביטחון הרבה בריאות ואושר. וכמובן, לאנשי הקניון הנפלאים בראשם אייל, קובי ומושיקו. והעיקר- שלא יהיו פשעים וכמה שפחות אלימות. שנה טובה”.

דילוג לתוכן