עיריית חדרה, החברה הכלכלית ומנכ”ל החברה שי ארנט כהן, הגישו השבוע כתב עתירה נגד תושב העיר שרון פרץ, זאת עקב התבטאויותיו ברשת כי “האנרבוקס פועל ללא רשיון עסק”, דבר המהווה הוצאת לשון הרע.
כמו כן, בפרסומיו של פרץ, הוא השתלח במנכ”ל החברה הכלכלית ובחברה עצמה והפיץ עליהם “פרסומים נבזיים, זדוניים ושקריים, מתוך כוונה לפגוע בשמם הטוב, להשפילם ולעשותם מטרה לשנאה, לבוז וללעג בעיני הבריות”, כמצוין בכתב התביעה. בנוסף לפיצוי כספי בגובה 400 אלף שקלים, מבקשות העירייה והחברה הכלכלית מבית המשפט להורות על הסרת הפרסומים וכן לחייב את פרץ לפרסם תיקון והכחשה באופן פומבי.
על פי כתב התביעה, פרסם פרץ מספר ‘פוסטים’ ופרסומים הכוללים הוצאת לשון הרע על התובעים, כי הם מפעילים את אולם האנרבוקס בחדרה ללא רישיון עסק למופעים. בין הפוסטים שהעלה פרץ בקבוצת הפייסבוק החדרתית ‘חדרתיים בפייסבוק הקבוצה הרשמית’, המונה מעל ל 9,000 חברים, פרץ כתב בין היתר בקבוצה “גם באסון הטריבונה אף אחד לא שם לב לחוק, ככה באנרבוקס המתנהל ללא רישיון עסק. ביזיון”, זאת על רקע האסונות שאירעו בהר מירון ובקריסת הטריבונה בבית הכנסת בגבעת זאב, כדי להביא לביטולו של מופע של האמן אדיר מילר שהתקיים באולם.
אולם האנרבוקס בחדרה. צילומי ארכיון: דוברות העירייה
כזכור, פרץ אף דרש מתושבי חדרה להדיר רגליהם מהאולם וכתב בפוסט נוסף, “וואו, לזה לא ציפיתי. אל תלכו למופעים באנרבוקס!”, והמשיך בהשתלחות במנכ”ל החברה הכלכלית שי ארנט כהן כשכתב עליו “דביל, ממעמד נמוך. ללא טיפת סטייל. נראה כלומניק.” כלשון כתב התביעה מצוין כי הפוסט בגנותו של כהן מתמקד בו “בכוונת זדון ולהוציא דיבתו רעה בדברי בלע, גזענות והדרה תוך ביזויו והטלת דופי במראהו, במוצאו ובמעמדו.”
לפני כשבועיים כאמור, נשלח אל פרץ מכתב התראה להסרת הפרסומים ולפיצוי התובעים, אך לא רק שפרץ לא הסיר את הפרסומים, אלא הגדיל לעשות והעלה פוסטים נוספים בפייסבוק בעניין זה. למרות שעיריית חדרה הציגה בפני כל דורש את רישיון העסק לעריכת מופעים וירידים במקום, בתוקף עד סוף שנת 2025, פרץ המשיך להציג את העירייה והחברה הכלכלית המפעילה את האולם, כמי שמפעילים אותו ללא רשיון עסק, ולכן “לא תעמוד לפרץ כל הגנה בגין פרסומי לשון הרע, לרבות הגנת תום הלב, שכן מדובר בפרסום שביצע תוך ידיעה שאינו אמת.”
בסיכומו של פסק הדין הובהר הצורך בהיבט העונשי- הרתעתי ונכתב כי “קיימת חשיבות של העברת מסר לציבור בדבר משמעות הגנה על השם הטוב, אשר פגיעה בו אינה מסתכמת באמירה נורמטיבית של המשפט, אלא משתקפת גם בפגיעה בכיסו של המפרסם”