באור עקיבא מועסק על ידי משרד הפנים, מזה 16 שנים ברציפות, חשב מלווה, אולם מצבה הגרעוני לא משתפר והיא אינה עומדת ביעדי התקציב בשנים האחרונות. כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם השבוע שעסק בדוחות על הביקורת בשלטון המקומי.
עיריית אור עקיבא היא אחת מבין 21 רשויות בישראל שבהן מועסק חשב מלווה במשך יותר מ-16 שנים ברציפות. רוב הרשויות הן מהמגזר הערבי, ובאור עקיבא, הנתון הלא מחמיא הזה, מלווה את העיר מזה זמן רב.
משרד הפנים מינה לראשונה חשב מלווה לעיריית אור עקיבא בנובמבר 2004, ומאז מכהנים חשבים מלווים בעירייה ברציפות. האחרון שבהם מונה בדצמבר 2019. בפברואר 2020 הכין החשב המלווה דוח אבחון ראשוני.
בין 2012-2018: חמש שנים הסתיימות בגירעון
על פי הממצאים, אור עקיבא לא עמדה ביעדי תוכניות ההבראה שאושרו לה, ובשל כך נאלצה לגבש עם משרד הפנים תוכניות חדשות או לעדכן את תוכניות ההבראה.
מבקר המדינה מציין כי באפריל 2012 אישר משרד הפנים לעירייה תוכנית הבראה שמטרתה הייתה להביא לאיזון את תקציבה השוטף. בנובמבר 2015 אושרה לעירייה תוכנית הבראה נוספת, המתייחסת לשנים 2014 - 2015, לאחר שקודמתה לא יושמה באופן מלא.
התוכנית הנוספת עודכנה בדצמבר 2016, לאחר שארכה מעבר לתקופה המקורית שנקבעה ליישומה, ותאריך היעד החדש נקבע לסוף שנת 2017. מטרת התוכנית הייתה לשמר את האיזון התקציבי שהושג בשנים 2014 ו-2015 בתקציבה השוטף ולפעול לצמצום הגירעון המצטבר של העירייה. במסגרת התוכנית המעודכנת נדרשה העירייה לעמוד ביעד הגירעון השוטף שנקבע לה לשנת 2016, בסך שלושה מיליון ש”ח, ולסיים את שנת 2017 באיזון תקציבי.
“שלא בהתאם לתוכנית וליעד שנקבע בה עבור שנת 2017, אישר משרד הפנים לעירייה תקציב גירעוני בסך חמישה מיליון ש”ח”, נכתב. “העירייה סיימה את פעילותה השוטפת בשנת 2016 בגירעון בסך 3.063 מיליון ש”ח, ובשנת 2017 בסך 4.494 מיליון ש”ח – כאמור בסטייה מהיעד המקורי שנקבע לה לגבי שנת 2017.
“יצוין כי בשנים 2013 ו-2018, שנערכו בהן בחירות לרשויות המקומיות, סיימה העירייה את פעילותה השוטפת בגירעון של 15.158 מיליון ש”ח ובגירעון של 10.024 מיליון ש”ח, בהתאמה, בסטייה ניכרת מיעדי התקציב שלה לאותן שנים. גירעונה המצטבר של העירייה עלה באותן שנים ל-43.653 מיליון ש”ח ול-36.946 מיליון ש”ח בהתאמה”.
“על העירייה לפעול במסגרת תקציבה המאושר”
המבקר מסכם וכותב כי נתוני הגירעון השוטף של העירייה בשנים הרלוונטיות מצביעים על כך שכל אחת מהשנים 2012, 2013, 2016, 2017 ו-2018 הסתיימה בגירעון. כאמור, בכל אחת מהשנים האמורות כיהן בעירייה חשב מלווה, והיא התנהלה באותה תקופה במסגרת תוכניות הבראה.
העירייה מסרה למשרד מבקר המדינה בתשובתה ממאי 2021 כי מונו לה שישה חשבים מלווים, במשך 16 שנים רצופות, בלי שהוענקה להם הסמכות לשמש גובה ממונה. אף שהתברר שוב ושוב כי תוכניות ההבראה של העירייה אינן מיושמות כנדרש, משרד הפנים לא העניק לחשבים סמכויות גבייה כדי להביא להעמקת הגבייה ולאיזון תקציב העירייה.
משרד הפנים מסר בתשובתו כי מרכיב עיקרי בגירעון השוטף של העירייה נובע מאי-עמידתה ביעדי ההכנסות העצמיות, דבר שאינו בשליטת החשב המלווה. עוד מסר המשרד בתשובתו לעניין מינוי חשב גובה ממונה: בהתאם לסעיף 142א(ב)2 לפקודת העיריות, התנאי למינוי גובה ממונה, בעירייה המשויכת לאשכולות 5 עד 7 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי, 55% או פחות של שיעורי גבייה. שיעור הגבייה השוטף של עיריית אור עקיבא היה גבוה יותר מהתנאי שנקבע בחוק, משכך לא היה מקום למינוי חשב גובה ממונה.
בפרק ההמלצות, כותב המבקר כי “על העירייה לפעול במסגרת תקציבה המאושר, למלא אחר יישום תוכניות ההבראה והיעדים שנקבעו בהן ולהימנע מיצירת גירעונות, בפרט בשנות בחירות, דוגמת 2013 ו-2018. כמו כן, על משרד הפנים לעקוב מקרוב ולהנחות את העירייה ואת החשב המלווה לפעול למניעת חריגות גדולות כמו אלו שנעשו בשנים 2013 ו-2018, שנים שנערכו בהן בחירות לעירייה, בעתיד”.
העירייה לא עומדת ביעד גביית הארנונה
החשב המלווה התריע בדוחות המעקב הרבעונים לשנים 2017 - 2020 שהעירייה אינה עומדת ביעד גביית הארנונה וכי בכל שנה יש פער של כ-2 מיליון ש”ח. כך לדוגמה, ציין החשב המלווה בדוח מעקב רבעוני לשנת 2018 שיש גירעון בגביית הארנונה בכ-7%, שהשפעתו על התקציב היא 2.2 מיליון ש”ח. בשנה זו נוצר לעירייה גירעון של כ-9 מיליון ש”ח. עוד ציין החשב המלווה, כי בין הסיבות לגירעון היו אי עמידה ביעד הגבייה בארנונה בסך כ- 2.4 מיליון ש”ח וביעד הגבייה במים בסך כ-1.3 מיליון ש”ח.
עולה כי נכון לדצמבר 2018, חובות הארנונה לעירייה הסתכמו ב-56.899 מיליון ש”ח, והגירעון המצטבר למועד זה עומד על 36.946 מיליון ש”ח.
לנוכח העובדה שיתרות הפיגורים של חובות הארנונה לעירייה מסתכמות בכ-57 מיליון ש”ח, והעובדה שהעירייה אינה עומדת ביעדי ההכנסות העצמיות שנקבעו לה, מומלץ כי משרד הפנים והעירייה יבחנו את הסיבות לפערי ההכנסות העצמיות ויגבשו מתווה אפקטיבי שייתן מענה לגביית חובות הארנונה המגיעים לעירייה.
“בין המלצותיו ציין כי על העירייה להגביר את האכיפה בנושא חייבי הארנונה והמים ולהגיש תביעות משפטיות כנגד חייבים. הדבר עשוי להגדיל, את הכנסות העירייה בכארבעה מיליון ש”ח לשנה. עוד ציין כי על העירייה לערוך ניתוח מקיף להתקשרויותיה עם ספקים ועם נותני שירותים ולבחון אותן מחדש, דבר שיכול להביא לחיסכון בהוצאותיה כמיליון ש”ח.
דוח האבחון של החשב לא הובא לידיעת ראש העיר והגזבר
החשבים המלווים נדרשים להגיש כמה דיווחים לאגף תקצוב ובקרה ולמחוזות המשרד, האחראים על הקשר הישיר עם החשבים המלווים. במסגרת עבודתו מול המחוז נפגש החשב המלווה, עם כניסתו לתפקיד, עם בעלי התפקידים במחוז הפועלים בממשק עם הרשות המקומית, והוא נדרש להגיש למחוז וגם למשרד הפנים דוח אבחון ראשוני, הכולל יעדים לתקופת הליווי ברשות.
המבקר מציין כי באור עקיבא הוכן דוח אבחון ראשוני רק בפברואר 2020 – וגם הוא לא הגיע לידיעת הנהגת העיר. “משרד הפנים לא דן בהמלצות שנכללו בדוח האבחון שהגיש החשב ולא נקט צעדים בעניינן”, מציין המבקר. “מבירור שערכו נציגי משרד מבקר המדינה עם החשב המלווה בינואר 2021 עולה כי בעירייה לא התקיים דיון בממצאי דוח האבחון, וממילא הוא לא הובא לידיעת ראש הרשות והגזבר”.
יש לציין כי את מרבית הביקורת מפנה המבקר אל משרד הפנים, אשר מעסיק את החשבים המלווים, וביקורת פחותה על הרשויות המקומיות, אשר לא מצליחות להשתמש באופן מושכל בשירותי החשב. “ממצאי הביקורת מעלים ליקויים בתפקוד משרד הפנים בניהול, בתפעול ובבקרה על מערך העסקת החשבים המלווים ברשויות המקומיות. הועלו פערים בכל הנוגע למינוי חשבים מלווים, לתפקוד החשבים ולאפקטיביות בהעסקתם ברשויות המקומיות שבהן מונו, לרבות יישום תוכניות הבראה ועמידה ביעדיהן כדי להביאן לאיזון תקציבי”, מסכם המבקר.
“לנוכח זאת, ובייחוד לנוכח אחריותו של משרד הפנים וסמכויותיו בנוגע למינוי החשבים המלווים, משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד לערוך הליך של למידה והפקת לקחים ולמפות חסמים על מנת לטייב את מנגנון החשבים המלווים ולבחון אילו יעדים יש להציב ובאילו צעדים ואמצעים נוספים יש לנקוט כדי לסייע לרשויות המקומיות ולתושביהן ולשפר את התנהלותן התקציבית.
“לצד זאת, על הרשויות הנמצאות בתוכניות הבראה ובליווי חשב מלווה לפעול לעמוד ביעדי תוכניות ההבראה ולפעול בשיתוף פעולה, תוך שימוש מושכל ויעיל בשירותי החשבים המלווים שמשרד הפנים ממנה”.