“לצערי היו לי חברים שגדלו איתי, ובמקום שבו אני פניתי ימינה הם פנו שמאלה, לפעמים בהחלטה של רגע. הם היו נוהגים בג’יפים חדשים, לובשים את המותגים הכי נחשבים והסתובבו עם המון כסף מזומן בכיס. אלא שכיום הם נמצאים, לדאבון לב, בבית הקברות. ככה זה בעולם הפשע”.
את הציטוט הבא נתן שלומי אבני מאור עקיבא לשבועון הדתי-לאומי “בשבע” שפרסם בשבוע שעבר כתבת מגזין על עמותת “נירים” והפרויקט המצליח של העמותה שמחזיר לתלם בני נוער וצעירים משכונות סוציואקונומיות מורכבות – לתלם ולשירות משמעותי בצה”ל.
אבני (47), תושב אור עקיבא, חבר מועצת העיר בעבר, קצין מצטיין (מיל’) בשייטת 13, ממקימי עמותת “נירים” וחבר הנהלת העמותה היום, סיפר בראיון: “גדלתי בסביבה רווית סמים ונרקומנים, ההורים שלי החזיקו אותי ולא נתנו לי ליפול. בנוסף לכך התמזל מזלי והתגייסתי לשייטת. בסוף זה מה שהציל אותי”.
עוד נכתב: “אבני גר גם כיום בעיר שבה גדל. המצב בשכונות המצוקה של אור עקיבא נגע לליבו, ועוד לפני שהוקמה ‘נירים’ הוא ייסד קבוצות של כושר קרבי כדי לסייע לבני הנוער של השכונות ולפתוח להם עולם חדש של שאיפות.
“ראיתי איך השכונות משכפלות את עצמן וסברתי שכמו שהצבא סייע לי והעמיד אותי על הרגליים, אולי אפשר לסייע גם לבני הנוער הללו”. כשזיו גרשוני ביקש ממנו להצטרף לנירים, אבני הגה והקים את פרויקט ‘נירים בשכונות’: קבוצות נוער בשכונות מצוקה אשר מתגבשות סביב מדריך שמהווה להן מודל לחיקוי.
“המיזם מתמקד בשיטת טיפול הנקראת ODT – ראשי התיבות של outdoor training. הפרויקט פועל כיום בכ־20 רשויות מקומיות בארץ, מתפתח גם בתוך בתי הספר בפרויקט בשם ‘נירים בכיתות’, ומצליח לסייע לבני נוער רבים במקומות שבהם קצרה ידה של המערכת”.
הכתבה שפורסמה במגזין “אתנחתא” של “בשבע”
עוד נכתב: “התחלנו בלי לדעת הרבה. ידענו שנעבוד באמצעות מסעות הישרדות, כמו שזיו עשה בהרי הרוקי. לא היינו אנשי חינוך אלא סתם אנשים טובים באמצע הדרך שבאו לעשות שינוי”.
“יחד עם כמה חברים מהשייטת הם התחילו את עבודתם באור עקיבא, בניסיון לגבש קבוצות ולהוציא אותן למסעות בשטח. “בהתחלה, כשרצינו לצאת למסע, היינו מסתובבים עם האוטובוס בשכונות, רואים נערים שהכרנו מסתובבים ללא מעש ומזמינים אותם לעלות על האוטובוס ולצאת איתנו למסע. אחר כך היינו מתקשרים להורים ומודיעים להם שהילד בא איתנו לארבעה ימים.
“את אנחות הרווחה של ההורים שמעו בכל אור עקיבא: קח אותו, קח אותו”, הוא צוחק. לאחר כמה שנים הוחלט למסד את ‘נירים בשכונות’ ולהביא אנשי טיפול וחינוך שייתנו מסגרת מקצועית לעבודה. “עד אז היינו אוספים חבר’ה, יוצאים איתם לשטח ומקווים שייצא מזה משהו טוב. המטרה שלנו הייתה אז – והיא כזו עד היום – להציל אנשים”.
“כיום, אחרי כמעט 20 שנה, אבני כבר לא עובד בשכונות. ב־2017 החליף אותו בניהול דן בן גיגי, בן 40, עובד סוציאלי, נשוי ואב לארבעה”.
לכתבה המלאה שפורסמה במגזין “אתנחתא” של “בשבע” – ניתן לקרוא כאן. הקליקו.