בעקבות מלחמת “חרבות ברזל” התגברו הסיכונים להתרחשות אירועי סייבר בכלל הגופים במדינה לרבות ברשויות המקומיות: בין אוקטובר לסוף דצמבר 2023 התרחשו בהן 96 אירועי סייבר. בדוח חדש של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שמתפרסם היום (16.7), הוא חושף שהיחידה המגזרית במשרד הפנים, שאמורה להנחות את הרשויות המקומיות בהיבטי הגנת הסייבר, הפסיקה לפעול. בין היתר – נבדקו בנושא הסייבר הרשויות המקומיות אבן יהודה, במועצה האזורית עמק חפר ובעיריות אור עקיבא, ראשון לציון, רהט ורחובות.
בדיקת אבטחת המידע ברשויות אלה נערכה בחודשים מאי-דצמבר 2023. המבקר מצא ליקויים ביישום הדרישות שחלקן מופיע בחוק הגנת הפרטיות, בתקנות על פיו ובהנחיות מערך הסייבר הלאומי, וליקויים אלה עלולים לחשוף את הרשויות המקומיות לאירועי סייבר.
בין הליקויים שעלו בביקורת: היעדר גוף המשמש יחידה מגזרית של הרשויות המקומיות המנחה אותן מהבחינה המקצועית בהיבטי הגנת הסייבר.
על פי המבקר, כיום אין גוף המשמש יחידה מגזרית של הרשויות המקומיות, אשר אחראי להנחות אותן במסגרת היערכותן להתמודדות עם אירועי סייבר. בהיעדר גורם רשמי לא יתאפשרו ליווי, הנחיה ובקרה בעניין ההיערכות לקרות אירוע סייבר ובעניין המוכנות להתמודדות עם אירוע סייבר שעלול לחשוף את מערכות המחשוב שלהן לסיכוני אבטחת מידע.
בביקורת עלו גם ליקויים בניהול מאגר המידע של מערכת הגבייה על ידי הרשויות המקומיות. כמו כן נמצא כי הרשויות המקומיות לא ביצעו סקרי סיכונים ומבדקי חדירה למערכת הגבייה ואינן מבצעות בקרה שוטפת על ספקי השירות המחזיקים במאגרי המידע שלהן וכן לא קיבלו מספקי השירות דיווחים תקופתיים על מידת עמידתם בחובותיהם לפי תקנות הגנת הפרטיות.
המבקר אנגלמן המליץ למשרד הפנים ולמערך הסייבר הלאומי לפעול לקביעת הגורם אשר ישמש יחידה מגזרית עבור הרשויות המקומיות. נוסף על כך על הרשויות המקומיות לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח.
בנוסף, תיאר המבקר ברשויות מסוימות כי “בביקורת נמצא כי אף גורם מוסמך לא יודע כמה מצלמות יש ומה הם המאפיינים הטכנולוגיים שלהן. המצלמות הללו נועדו לשמור על הסדר הציבורי, אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים”, מתריע המבקר .
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן: “נמצא קו מחבר בין הפגיעה בפרטיות שעלה בדוח על המצלמות במרחב הציבורי לבין איומי סייבר על המידע הנוגע לתושבים ומוחזק על ידי הרשויות המקומיות. במלחמת חרבות ברזל גברו איומי הסייבר – בשלושה חודשים בלבד התרחשו כ- 100 אירועי סייבר ברשויות המקומיות. למרות זאת, היחידה המגזרית במשרד הפנים האמונה על אסדרת הנושא אינה פועלת מזה זמן ומשרד הפנים לא מגבש פתרון לנושא. על משרד הפנים בשיתוף מערך הסייבר לתקן את הליקויים על מנת להבטיח את מוגנות המידע על התושבים”.
מעיריית אור עקיבא נמסר: “קיבלנו את מסקנות הבדיקה של מבקר המדינה שהתגלו בבדיקה המדגמית. העירייה התחילה מידית בפעילות לתיקון הליקויים . חלק מהליקויים מצריך התקשרות עם חברות חיצוניות והנושא נבחן”.
טיפול הרשויות המקומיות בגני משחקים ציבוריים בתחום שיפוטן בין היתר בחדרה
בשנים 2013 – 2023 נהרגו 10 ילדים, וכ-14,000 הגיעו לחדרי המיון בשל פגיעה שנגרמה בגני משחקים. רובם המוחלט (כ-81%) נפגעו עקב נפילה, מכה או חבלה. מבקר המדינה מצא שעל אף הדרישה בתקן הישראלי, חמש משש הרשויות המקומיות שנבדקו (חדרה, טבריה, רחובות, שפרעם ורמת ישי) לא רשמו בטופס מפורט את המידע על תאונות שאירעו בגני המשחקים בתחום שיפוטן; לרשויות המקומיות שנבדקו ביטוח צד ג’, אך קיימים פערים ביניהן, כמו בתקרת הכיסוי הביטוחי.
מהביקורת עולה כי בחדרה, ברחובות ובשפרעם מספר התושבים לכל גן משחקים ציבורי גבוה באופן יחסי – 1,374, 1,322 ו-4,838 בהתאמה.
עוד עלה מסקר עמדות התושבים שערך משרד מבקר המדינה כי בחדרה, ברחובות וברמת ישי הרוב המוחלט של המשיבים ציינו כי זמן ההליכה לגן המשחקים הקרוב הוא פחות מ-10 דקות. מנגד, בטבריה ציינו כרבע מהמשיבים (11) כי נדרשת הליכה של יותר מ-10 דקות לגן הקרוב ביותר לביתם; רק כ-55% מהמשיבים על סקר עמדות התושבים ציינו שגן המשחקים הקרוב לביתם הוא בטיחותי.
המבקר אנגלמן ממליץ לרשויות המקומיות שנבדקו לפעול לתיקון הליקויים שבדוח. על הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה לפעול לאכיפת הוראות החוק והתקן בתחום תחזוקת גני המשחקים, ועל מכון התקנים לפקח על גני המשחקים שבפיקוחו, כדי לוודא כי הם מותאמים לדרישות התקן.
התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי- ביקורת מעקב, בין היתר בעמק חפר
בעשרות השנים האחרונות המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בקצב של כמה עשרות סנטימטרים בשנה. בשנים 2010 ו-2020 בדק מבקר המדינה את נושא הרס המצוק החופי. בביקורת זו, שהיא ביקורת מעקב על תיקון הליקויים המרכזיים שעלו בביקורת משנת 2020, נמצא כי חלק מהליקויים מהדוח הקודם בנושא תוקנו, חלקם תוקנו חלקית וחלקם לא תוקנו כלל.
כך, למשרד הפנים עדיין אין אומדן עדכני של עלויות ההגנות היבשתיות הנדרשות. משנת 2019 משרד הפנים גם לא ביקש מהרשויות המקומיות להעביר לו אומדנים של העלויות הצפויות של תכנון ההגנות היבשתיות ושל הקמתן. 13 שנה לאחר החלטת הממשלה, עדיין לא עלה בידי משרדי הממשלה – לרבות משרדי ראש הממשלה, הגנת הסביבה והפנים – למצוא פתרון למחלוקת בנוגע לאחריות מימון ההגנות היבשתיות והקמתן, ולא סוכם על מנגנון סיוע לרשויות המקומיות לשם כך.
זאת על אף פניות שהועברו בנושא למשרד ראש הממשלה על ידי פורום רשויות החוף והחברה להגנת המצוק, פניות שלא זכו למענה, ודיונים שהתקיימו בנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ניסיון לקידום נושא זה טרם הביא לפתרון סוגיית האחריות למימון המיגון היבשתי. עלות ההקמה של ההגנות היבשתיות הנדרשות נאמדה בשנת 2022 ב-670.5 מיליון ש”ח. עלויות התחזוקה של כל ההגנות היבשתיות לעשר שנים נאמדו בשנת 2022 ב-300 מיליון ש”ח, והעלויות לפעולות מיגון ימי בשלב ב’ נאמדו ב-360 מיליון ש”ח – נוסף על תקציב בשיעור דומה שנקבע לשלב א’.
המבקר מצא כי המדינה הקציבה 90 מיליון ש”ח בלבד בשלב א’ למיגון היבשתי. נכון ליולי 2023 ארבע מתוך תשע הרשויות המקומיות שקיבלו הקצאות והרשאות תקציביות לקידום התכנון והביצוע של מיגון יבשתי עוד בשנת 2019, לא הגישו כלל דרישות תשלום למימוש התקציב האמור. עיריית תל אביב-יפו והמועצה האזורית עמק חפר מימשו את מלוא התקציב שהוקצה להן. כמו כן, סך התקציב שניצלו תשע הרשויות היה כ-35% (כ-21 מיליון ש”ח) מהתקציב שהוקצה (60 מיליון ש”ח). משרד הפנים עדכן כי נכון לפברואר 2024 סך התקציב שנוצל עלה ל-40%.
