מערכת מגדלור ניוז | 7.10.2024 | 19:56
עדכון ראשון: 12.10.2020
24 שנה חלפו מאז התרחש אחד האירועים המזעזעים והקשים שזכורים לחברה הישראלית בשני העשורים האחרונים. 12.10.2000, הלינץ’ הנורא ברמאללה. מדובר באחד הסיפורים הצבאיים הטרגיים ביותר שידעה ישראל ואור עקיבא, כאשר אחד מהנרצחים היה ואדים נורזיץ’ ז”ל – והשבוע נסגר מעגל נוסף באחד המעשים האכזריים שידעה המדינה.
בחמישי האחרון (3.10) צה”ל חיסל את המחבל עבד אל-עזיז סאלחה, ממבצעי הלינץ’. הוא חוסל בתקיפת חיל האוויר במרכז רצועת עזה. סאלחה זכור כמחבל שהציג את ידיו כשהן מגואלות בדם, לאחר ביצוע הלינץ’, להמון ששהה מחוץ לתחנת המשטרה. הוא נעצר בשנת 2001 והודה שהיה חלק מההמון שפרץ לתחנת המשטרה והשתתפו בלינץ’ – כאשר הוא חנק את אחד החיילים, בעוד היתר הכו אותו.
סלאחה נידון למאסר עולם, אך שוחרר במסגרת עסקת שליט וגורש לרצועת עזה. תמונתו, הפכה לאחד מסמלי האינתיפאדה השנייה.
בשנת 2020 פרסמנו דברים שכתב אחיו של נורזיץ’, מיכאל, ברשתות החברתיות. “ואדיק. אחי הקטן. עשרים שנה. לעזאזל. עשרים שנה עברו מאז שראיתי אותך בפעם אחרונה. נתת לי נשיקה, חיבקת ואמרת לי תודה.
“אחר כך הבנתי שבאת להיפרד ממני, כמו שלמחרת בבוקר באת להיפרד מאימא, נשקת אותה בפעם האחרונה, הורדת שרשר עם מגן דוד ובקשת ממנה לשמור עליה. כמו שנפרדת מחברך ולדימיר כאשר נתת לו מתנה קטנה לפני שהלכת ולא חזרת . אבל זה הבנתי אחר כך”.
מיכאל מספר כי רבים האנשים שהתחננו בפניו שלא להגיע למכון לרפואה משפטית באבו כביר, אך מיכאל החליט להגיע על מנת לזהות את אחיו. “אני התעקשתי. ומה שראיתי… אלוהי. אני לא מצטער שהלכתי לשם, זה לא נותן לשכוח אך החשוב, זה לא נותן לסלוח.
“הדמעות כבר התייבשו וכאב חד עזב ובמקומו הגיע כאב עמום בלב וגעגועים. כל הזמן געגועים. כל כך רוצה לחבק אותך ולהביא אותך לבית החדש שלנו, קצת להשוויץ ולהרים איתך כוסית, לתת לך להתגלגל על הספה עם הילדים. בטוח הם היו מתים עליך כאותך אי אפשר היה לא לאהוב.
“הרבה דברים השתנו מאז שלקחו אותך מאיתנו, אתה בטוח רואה את זה מלמעלה רק כאן בשבילך הזמן עצר מלכת. נשארת צעיר לנצח, חייכן, חבקן, נשקן ודוגמה לכולנו לנהוג בדרך ארץ. מתגעגעים אליך. אוהבים אותך”.
מיכאל נורזיץ’. צילום מסך: מהפייסבוק
התחתן 5 ימים לפני שיצא למילואים
נורזיץ’ נולד ברוסיה, שירת בצבא הרוסי שנתיים ובשנת 1989 הצטרף לארגון ‘יהודים צעירים’ שפעל בבית-הכנסת, ויחד עם קבוצה מחברי הארגון עלה לארץ באפריל 1991. האירוע בו מצא את מותו, בגיל 33, היה זה ה-12 באוקטובר 2000, בתחילת האינתיפאדה השנייה.
הוא היה אחד העולים הוותיקים באור עקיבא, התחתן חמישה ימים בלבד לפני שיצא לשירות מילואים בו שירת כנהג תובלה. בדרך ליחידה ברכבו ככל הנראה, ביחד עם חייל המילואים יוסי אברהמי ז”ל, עברו השניים מחסום צה”לי ונכנסו בטעות לרמאללה. הטעות הזו עלתה להם בחייהם לאחר שבעיר הובלו לתחנת המשטרה המקומית, שם נרצחו על ידי המון פלסטיני זועם.
אשתו הטרייה אירנה, סיפרה יום למחרת ל”וואלה”: “הייתה לי הרגשה רעה. שמעתי בחדשות על החטיפה, אבל אמרו שזה היה רכב לבן, ואילו ואדים נסע ברכב חום. אמרתי לעצמי לא יכול להיות שזה הוא, אבל כשהמשכתי להתקשר ולא הייתה תשובה התחלתי לפחד”. ב-16 באפריל 2001 ילדה אירנה את בנם המשותף, זאת לאחר שבעת הלינץ’ הייתה בחודש השני להריונה.
תמונות הלינץ’ צולמו על ידי צוות טלוויזיה איטלקי, נפוצו בעולם וגרמו לזעזוע רב בקהילה הבינלאומית. צוות הצילום האיטלקי אף קיבל איומים על חייו והסיפור עשה שמות באיטליה.
הפלסטיני עבד אל-עזיז צאלחה, שצולם עם ידיו מגואלות בדם נורזיץ’ דרך חלון תחנת המשטרה ברמאללה, נעצר ב-2001 ונגזר עליו מאסר עולם, אולם הוא שוחרר בעסקת שליט ב-2011. ביוני 2012, נעצרו מרואן אבראהים תופיק מעדי ויאסר אבראהים מוחמד חטאב שהיו מעורבים בלינץ’, המבוקשים שנתפסו הכי מאוחר בהקשר לסיפור זה.
ב-2007, סיפרה אירינה לאתר YNET כי היא ובני המשפחה נזכרים מדי יום בואדים. “לאבד בן אדם טוב זה קשה”. באור עקיבא הנציחו את ואדים ז”ל בכיכר הקרויה על שמו בשכונת אורות.
