בפסק דין שניתן החודש (8.7.24), דחה בית המשפט בחדרה את תביעת לשון הרע שהגיש נווה מלכי, בעל חוות הדגים “חוות הדג המעופף” במושב פתחיה שבשפלה, נגד בני הזוג עמוס חלפון וסיגל אחיטוב מקיסריה, אשר עוסקים בתחום הדגים. נווה טען כי בני הזוג הכפיש אותו בשלל ערוצים בצורה חריפה מאוד, דבר שגרם לו נזק ממשי. ואולם, על אף דחיית הפיצוי הכספי, חייב בית המשפט את הנתבעים לפרסם מטעמם תיקון לפרסומים אודות מלכי.
על פי פרטי התביעה, במרץ 2021, נענה מלכי לבקשת רשות הטבע והגנים (רט”ג) והקצה את חוות הדגים שלו כבית מחסה זמני לדגי נוי שהוחרמו על ידי הרט”ג בפעילויותיה השונות. לדברי מלכי, את החווה הקים בעצמו בהתנדבות ונכון למועד התביעה לא קיבל עליה שום תמורה כספית.
אל החווה הובאו עשרות דגי טריגון שנתפסו בפעילות פקחי רט”ג בביתם של חלפון ואחיטוב בקיסריה, שעל פי הטענה – הוחזקו בבית ללא היתר, והועברו למשמורת זמנית בחוות הדגים של מלכי. כאמור, למרות העובדה שמלכי לא קיבל כל תשלום עבור השירות ועמד בכל העלויות בעצמו, הוא נתקל לדבריו בהכפשות והשמצות מצד בני הזוג.
על פי כתב התביעה, בני הזוג עמוס וסיגל פרסמו עליו במסגרת מה שתואר כ”קמפיין השמצה זדוני”, השמצות ברשתות החברתיות, בקבוצות וואטסאפ ובכתבה טלוויזיונית בערוץ 13 וכן בעיתונים ומקומונים נוספים. הם האשימו את מלכי בשחיתות, סחר לא חוקי בדגי טריגון והשתתפות בפרשיית שחיתות עם הרט”ג, תוך שימוש בכינויים פוגעניים והשמצות קשות. לפי מלכי, הפרסומים גרמו לפגיעה קשה במוניטין שלו, כאשר הם גם קראו להחרמתו מהקהילה.
בעקבות הפרסומים, שלח בא כוחו של מלכי מכתבי התראה לנתבעים, בדרישה להתנצלות פומבית ולתשלום פיצויים בסך 50 אלף ש”ח. מכתבים אלו לא נענו, ומלכי הגיש תביעה על סך 727,887 ש”ח לבית המשפט השלום בחדרה.
לטענת נווה, הפרסומים שפורסמו על ידי עמוס וסיגל אינם מכילים ולו שמץ של אמת. פרסומים אלה פורסמו מתוך כוונה לפגוע בו ובשמו הטוב, תוך גרימת נזק לעסקו, ללא כל הצדקה או הגנה משפטית.
לדבריו, לא היה לו כל שיתוף פעולה פסול עם נציגי הרט”ג, אשתו לא סידרה לו דבר בעניין היתר אחזקת הדגים, הוא לא קיבל תשלום עבור אחזקתם ועשה זאת בהתנדבות, הוא לא סחר בטריגונים, הוא לא היה שותף ליצירת קרטל, הוא לא הלשין על עמוס לרט”ג, הוא החזיק את הדגים בתנאים ראויים ולא גרם למותם בכוונה, וכן הוא לא איים על הנתבעים כלל.
הנתבעים, עמוס וסיגל טענו מצידם כי התביעה נגדם נועדה להשתיק ביקורת לגיטימית על תפקודו של נווה בניהול חוות הדגים ובתפקידו הציבורי. הם מדגישים כי תביעות כאלה פוגעות בחופש הביטוי ובביקורת ציבורית. לטענתם, בא כוחו של נווה, עו”ד אורבך, הוא שותפו העסקי, וכי הוא ונווה גילו עניין ברכישת דגי טריגון מהם. לאחר סירובם, לטענת בני הזוג, התרחשה “הפלישה” של רט”ג והחרמת הדגים. עמוס וסיגל מצהירים כי בדקו את המידע לפני הפרסום, כולל שכירת חוקר פרטי ובדיקות נוספות. הם טוענים כי הפרסומים אינם לשון הרע, וגם אם כן, הם מוגנים תחת החוק כאמת ודעה ביקורתית לגיטימית על תפקיד ציבורי.
שופט בית המשפט השלום בחדרה, יניב הלר, קבע כי “לא ניתן להתעלם גם מתוצאות הפרשה: דגי הטריגון, שנטען כי שוויים הכספי רב, הוחרמו מעמוס וסיגל; הם הועברו למשמורת אצל נווה, שכבר הערתי את שהערתי לגבי קשריו לסחר בדגי טריגון; לבסוף מתו דגים אלה, כולם או רובם, תחת משמורתו של נווה, כשגם בעניין זה מתברר למפרע שהאחזקה לא הייתה מיטבית והדיווח לא הועבר במועד; עמוס נקלע למשבר בריאותי, והוא וסיגל נכנסו לתחושת רדיפה ומצוקה. כעת, אם לא די בכל האמור, מוצאים עצמם עמוס וסיגל בעמדת נתבעים על ידי נווה.
“בסופו של דבר, על עיקר הפרסומים מצאתי שחלות הגנות חוק איסור לשון הרע, וראוי לאזן בין הוצאות דחייתן של מרבית הטענות, לבין החלק המועט יחסית שספק חרג מן ההגנות.
“בהמשך לאמור לעיל, מצאתי כי במכלול, הראוי הוא לדחות את הסעד הכספי כליל, אולם זאת תוך הימנעות מפסיקת הוצאות לטובתם של עמוס וסיגל, כאיזון, הן ללשונם הבוטה, הן לעובדה שחלק מטענותיהם לא הוכח כטענות אמת, הן לכך שחלק, שולי יחסית, מן הפרסומים חרג במידת מה גם מגבולות ההגנות.
“נוכח כל האמור לעיל, הסעד שיינתן, והוא בלבד, הוא של צו לפרסום תיקון שנוסחו יקבע על ידי בית המשפט”.
הניסוח עליו שהוחלט:
“בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בחדרה דחה בית המשפט בקשה לחייב את הנתבעים, סיגל אחיטוב ועמוס חלפון, בפיצוי כספי בגין פרסומים שפרסמו נגד התובע נווה מלכי.
בהתייחס לעיקר הפרסומים, לרבות אלה שאמיתותם לא הוכחה, קבע בית המשפט כי עמוס וסיגל פרסמו אותם מתוך אמונה מלאה בנכונותם, ועל יסוד המידע שהיה בידיהם באותה שעה.
עם זאת, בית המשפט קבע כי האשמות חמורות שפרסמו עמוס וסיגל כנגד נווה, ובפרט האשמתם את נווה בקשר מושחת עם רשות הטבע והגנים; בפעולת נקמה בעמוס וסיגל מתוך מניע כספי; ובהמתת דגיהם של עמוס וסיגל בזדון ומתוך נקמה – אלה לא הוכחו כפרסומי אמת.
כתיקון לטענות בעניינים אלה, הורה בית המשפט לעמוס וסיגל לפרסם הבהרה זו”.
