אתי בת ה-49 מחדרה היא אם ל-3 בנים. שניים מהם גויסו למלחמה. הבכור- לוחם מילואים בגבעתי, והאמצעי – לוחם בגולני, שהוקפץ ב-7 באוקטובר ללחימה בדרום וכעת נלחם בעזה ולא יצר קשר מזה שלושה שבועות. במהלך החודש האחרון חשבה אתי שהיא מצליחה להתמודד בגבורה עם הסיטואציה ועל אף הסטרס המובן מאליו- היא יחסית בסדר.
לפני כשבוע וחצי, בזמן שהייתה בעבודה, חשה ברע והתעלפה, אך לא ייחסה לכך חשיבות. מספר ימים לאחר מכן, בזמן שישבה עם חברותיה, קיבלה הודעת ווטסאפ שהמפקד של בנה נפצע קשה בעזה.
בין רגע החלה להרגיש דפיקות לב מואצות, רעד בברכיים והיא איבדה את הכרתה. היא פונתה באמבולנס למרכז הרפואי הלל יפה, לאור שינויים באק”ג היא הוכנסה בדחיפות לצנתור. בצנתור נראה כי עורקי הלב שלה תקינים ומה שאתי עברה הוא למעשה “תסמונת הלב השבור”. אתי אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ לב.
מאז אירועי השבעה באוקטובר ותחילת מלחמת “חרבות ברזל” אין כמעט אדם בישראל שלא חווה לחץ, מועקה או חרדה בעקבות המצב. במרכז הרפואי הלל יפה מדווח כי בשבועיים האחרונים חלה עלייה משמעותית במספר הפניות, דווקא של נשים צעירות בגילאי חמישים, עם תלונות אופייניות להתקף לב- בין אם מדובר בהתקף לב אמיתי ובין אם ב”תסמונת הלב השבור” ובשמה הספרותי טקצובו ‘Takotsubo cardiomyopathy’.
“תסמונת זו היא מצב רפואי שבא לידי ביטוי בירידה זמנית של תפקוד שריר הלב, המתרחש לרוב כתוצאה מלחץ נפשי משמעותי, כגון מוות של אדם קרוב, פיטורין, גירושין וכדומה. הסטרס ידוע כגורם המעלה את הסיכון לחלות במחלות שונות, ביניהן מחלות לב. בתסמונת זו, בתגובה לסטרס, הגוף מייצר כמויות אדירות של אדרנלין, המגיעות במהירות לשריר הלב וגורמות לו להרעלה וכתוצאה מכך להיחלש באופן זמני, בדומה למתרחש בעת התקף לב”, מסביר פרופ’ אריאל רוגין, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה.
“מחלות לב ידועות ונפוצות יותר בקרב גברים. לראשונה נוצר מצב בו יותר נשים מאושפזות ביחידה לטיפול נמרץ לב מאשר גברים. מדובר בנשים צעירות, כאשר המשותף לכולן הוא שהן אימהות לחיילים המשרתים ביחידות קרביות בעזה. כולן התלוננו על תסמינים הדומים לאלה של התקף לב, כגון כאבים חזקים בחזה, קשיי נשימה והזעה מוגברת, אשר מופיעים לרוב בין דקות לשעות מרגע החשיפה לאותו אירוע מלחיץ”, מסביר פרופ’ רוגין.
“למטופלות אלו שינויים בתרשים האק”ג דומים לאוטם שריר הלב והן הוכנסו לצנתור על מנת לבחון את אופן התכווצות שריר הלב והאם ישנן חסימות כלשהן בעורקים. ברוב המקרים לא נצפו חסימות ולכן ניתן לקבוע באופן כמעט ודאי, שמדובר בתסמונת הלב השבור. אצל חלק מהנשים אכן היה אוטם שריר הלב כתוצאה מחסימת עורק, למרות שמבנה העורק היה יחסית תקין. הן לקו באוטם שריר הלב קלאסי, הפעם לא כתוצאה מגורמי סיכון אלא מסטרס”.
מה עושים?
הטיפול הוא על ידי נטילת תרופות במטרה לשפר את תפקוד הלב ומעקב קרדיאלי. יש לציין כי על אף התחושות המלחיצות בקרב מי שלקה בתסמונת, במרבית המקרים תסמונת הלב השבור חולפת מאליה, מבלי להותיר כל סימן והלב חוזר לתפקוד תקין מספר ימים לאחר מכן.
“בימים קשים אלה, נסו להרגיע את הנפש בין אם על ידי פעילות ספורטיבית, מדיטציה או כל דבר שעושה לכם טוב. מאידך מחלת לב עלולה לפגוע גם בנשים ולכן במידה שאתם חשים לחץ חזק בחזה, קושי בנשימה או כל הרגשה חריגה, יש לפנות בהקדם לבירור רפואי”, מסכם פרופ’ רוגין.
