“פעם הבאה תהייה פגיעה פיזית וכואבת….”: במילים אלו בין היתר איים עומר בנד, צעיר בן 23 מקיבוץ משמרות, כחלק מסחיטה של אב ובתו ותוך ביצוע עבירות נוספת שעליהן נשפט ולאחרונה נגזרו עליו 20 חודשי מאסר, כולל הפעלת מאסר מותנה מתיק פלילי קודם שלו.
מדובר בכתב אישום שהוגש בינואר 2023 על ידי הפרקליטות לבית משפט השלום בחדרה בגין עבירות של סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות , הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות טלפון (עבירה שנמחקה בכתב אישום המתוקן).
מכתב האישום המתוקן, שהוגש במסגרת הסדר, עולה כי בין הנאשם והמתלוננת הייתה היכרות קודמת על רקע אישי ובהמשך נותק הקשר ביניהם. מאז ניתוק הקשר, הגישה המתלוננת מספר תלונות כנגד הנאשם בגין חשד לביצוע עבירות שונות כלפיה וכלפי בני משפחתה ובעקבות תלונות אלו, נעצר הנאשם מספר פעמים לתקופות שונות, אך בהמשך שוחרר ממעצר.
מהחקירה עולה כי הנאשם סיכם עם אדם אחר, שזהותו לא ידועה, לאיים על המתלוננת ואביה בכדי לסחוט אותם כספית, וב-10.11.22 התקשר האחר אל האב ודרש ממנו תשלום של 30,000 שקלים עוד באותו הלילה – כהגדרתו כ”פיצוי על כל ההוצאות והנזקים ועל מה שעשה”.
באותו יום שלחו הנאשם או האחר למתלוננת הודעת וואטסאפ שבה איימו לפגוע במתלוננים וברכושם ובין השאר כתבו: “תגידי לאבא שלך שהוא פרוייקט בשבילנו. הוא יודע מה הוא עשה והוא צריך לתת מה מגיע ולגמור את הסיפור…קחי בחשבון מודעים להכל ויודעים הכול, יודעים מתי המרצדס יוצאת ונכנסת, יודעים שהאוטו היה בטיפול וחזר, יודעים על הקאיה פורטה, יודעים על המסלול מהבית למקום העבודה שלו, יודעים מתי הילדה שלו ישנה בבית או ברחוב האלומה אצל החבר שלה, יודעים מתי הבן שלו מתחיל ומסיים לעבוד, יודעים מתי שהילדה שלו שמנהלת יחסים עם כפיר קצין המודיעין הולכת למכללה בנתניה ואיפה שמה את הרכב כולל שישי, יודעים שהילד הקטן בארץ…….פעם הבאה תהייה פגיעה פיזית וכואבת….”.
הנאשם והאחר הצמידו מכשיר מעקב לרכב המתלונן ושלחו לו הודעה ממנה יכול היה להבין שהם יודעים בדיוק היכן הוא בכל זמן – הכול כדי להניע אותו לשלם כפי דרישתם. קודם לכן – ביום 29.11.22 ניתן בתיק מעצר ימים צו האוסר על הנאשם ליצור קשר עם המתלוננת למשך 60 יום – ומשלוח המסרונים מהווה הפרת הצו.
במסגרת הטיעונים לעונש בדגישה הפרקליטות את חומרת המעשים תוך שציינה כי מדובר בעבירה שכללו תכנון מוקדם, יצירת קשר עם האחר והסיכום כי יאיימו בצוותא חדא על המתלוננים, וכן הצמדת האיתורן לרכבו של המתלונן. אף שתשלומי הסחיטה לא הועברו לבסוף לנאשם, עולה כי מעשיו של הנאשם הטילו אימה על המתלוננים בתיק ועל בני משפחתם כולם.
לאור כך, עתרה הפרקליטות להטיל על הנאשם בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. במסגרת הטיעונים ציינה הפרקליטות כי הרשעותיו הקודמות של הנאשם, את התסקיר השלילי שהמליץ על ענישה מוחשית ולאור פסיקה בעבירות דומות.
מנגד, סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין יגאל כהן וליאור בנימין, עתרו במסגרת הטיעונים להסתפק בעונש שנע בין 6 חודשי עבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל, כשבתוכם כבר יופעל בחופף המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. עוד ציינו הסנגורים כי הנאשם עצור מזה כחצי שנה ואת העובדה כי הוא חסך זמן שיפוטי, מנע את הצורך בלהעיד עדי תביעה רבים ולקח אחריות על מעשיו.
השופט אהוד קפלן, ששמע את טיעוני הצדדים, סבר שמתחם הענישה צריך להיות 15 חודשי מאסר בפועל בתיק הנוכחי, לצד הפעלת מאסר על תנאי במצטבר.
נוכח קביעות אלו, בסופו של דבר, הטיל השופט על הנאשם 15 חודשי מאסר שירוצו במצטבר ל-5 חודשי מאסר על תנאי מתיק קודם אשר יופעלו כעת – כך שסך הכל ירצה הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל שיחושבו מיום מעצרו. עוד הטיל השופט מאסר על תנאי ופיצוי של 10 אלף שקלים לכל אחד משני המתלוננים.