“איפה מחלקת התברואה שמאפשרת לקשישה לחיות בתנאי תברואה כאלו? הגיוני שבימים שיש הצפות היא נגררת עם ההליכון שלה מבית לבית כדי לישון אצל אצל ילדיה ונכדיה?”. כך מתארת בכאב נכדה לסבתא, המתגוררת ברחוב הרצל בעיר, זאת בעקבות התפרצויות חוזרות ונשנות של מערכת הביוב בשכונה.
בעיות ביוב שמתפרץ כל תקופה היא תופעה מוכרת בשכונות הוותיקות באור עקיבא. על פי החוק, בעיות בצנרת הביוב הן באחריות בעלי הדירות ועליהן או על וועד הבית לשאת בתשלום על מנת לתקנן. בשנים האחרונות, גם נוכח ההסברה הרחבה, בניינים רבים מצטרפים לאגודות דיור או מקימים ועד בית משל עצמם על מנת לטפל בכל הנושאים הקשורים לבניין ולתחזוקתו.
“במשך כמה שנים יש בבניין בעיות ביוב שמסכנות בריאות”, מתארת הנכדה, שסבתה בת ה-80 מתגוררת ברחוב.
// שאריות התפרצות ביוב בכניסה לבניין
“יש כאן צחנה שאין לתאר, זבובים, הכל מוצף מים. מספר פנויות לעירייה נענו באין מה לעשות. הבעיה היא בעיקר בקומה הראשונה שחיה בה סבתא שלי. ביקרו במקום מטעם העירייה, הכינו תוכנית, אמרו שיסדרו אבל זה לא התקדם”.
לדברי הנכדה, המשפחה יצרה קשר עם ביובית מטעם העירייה והסבתא ביקשה לטפל בבעיה גם בתשלום מכיסה הפרטי. “העיקר שהריח שיש בבית והבוץ שנכנס יעלם”, היא מתארת. “גם לבקשה של טיפול באופן פרטי מכיסה האישי לא התייחסו. יצרנו גם קשר עם אינסטלטור ונאמר לנו שהסיפור שם מאוד מורכב ומדובר בהוצאה כספית גדולה מאוד. נאמר לנו שזה בתחום אחריותה של העירייה”.
מעיריית אור עקיבא נמסר כי “אגף ההנדסה של עיריית אור עקיבא, סיפק מענה של עזרה ראשונה בעניין סתימת הביוב בבניין המדובר. כל זאת, לפנים משורת הדין, היות ושוחת הביוב נמצאת בתחום האחריות של הדיירים.
“בנוסף, בימים אלו, פועלים באגף ההנדסה לשיקום קו הביוב המדובר אל אף שאינה בתחום אחרויותה. אנו קוראים לציבור, להקפיד ולא להשליך לפתחי הביוב והאסלות חומרים בלתי מתכלים, לרבות מגבונים, טיטולים ומוצרי קרטון וניילון. תשתיות הביוב העירוניות לא נועדו לפסולת בלתי מתכלה, כמו בכל הארץ ובעולם. זה הוא המפגע סביבתי ולא פרטי”.