בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה מחק בימים האחרונים (26.5) עתירה שהגישה חברת “מאיה ניהול תברואה ושירותים” נגד עיריית אור עקיבא, לאחר שלטענתה – משרד הפנים סירב לאפשר לעירייה לממש החלטה בדבר הארכת החוזה עם החברה לאיסוף ופינוי פסולת בתחומי העיר.
העתירה הוגשה בינואר השנה. חברת ‘מאיה’ טענה כי היא זכתה במכרז פומבי לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת לרבות אריזות מתחומי העיר, וחתמה עם העירייה על חוזה ב-1.11.16. מכוח החוזה, מספקת החברה את שירותי הפינוי מפברואר 2017. בהמשך הוארך החוזה, כך לדברי החברה, עד ל1.2.22. ב’מאיה’ טענו כי באמצע 2020, בפגישה שהתקיימה במשרדי העירייה, הסכימה החברה לוותר על חוב בגובה 400 אלף שקלים, כנגד הבטחה ולפיה העירייה תמצה את כל תקופת האופציה, ותאריך את תקופת ההתקשות במחירים שסוכמו.
משאיות של חברת מאיה | צילום ארכיון: ע.ראש העין
החברה הוסיפה כי מכוח הסיכום, החליפה מאיה את המשאיות ששימשו אותה לעבודות בעיר במשאיות חדשות בהשקעות סכומי כסף גדולים הנאמדים בכ-2 מיליון שקלים.
“אולם”, נכתב בעתירה, “לאחרונה נמסר למאיה להפתעתה, כי על אף שהעירייה הסכימה להאריך את ההתקשרות עמה, החשבת המלווה הצביעה על קושי משפטי, כביכול, להוציא את הסיכום לפעול ולא ניתן להאריך את תקופת ההתקשרות…”. בהתאם לכך הודיעה העירייה לחברה כי היא תפסיק את פעילותה.
“מאיה תוסיף ותטען כי מעבר לעובדה שהעירייה מחוייבת להסכם עמה, שעל בסיסו ויתרה החברה על חוב משמעותי ואף השקיעה סכומים משמעותיים לטובת מתן השירותים, לעמדתה, הארכת ההתקשרות בין הצדדים צפויה להיטיב עם העירייה”.
החברה פנתה לעירייה לדבריה בנובמבר 2021 בנושא וקיבלה מענה כי משרד הפנים לא משנה את דעתו בעניין.
יש לציין כי עיריית אור עקיבא (שיוצגה על ידי עו”ד אריאל ארונוביץ’ ונוספים), בכתב תשובה לבית המשפט ב-2.2.22, אמרה כי יש לקבל את העתירה ולחייב את החשבת המלווה להסיר את התנגדותה לחתום על הסכם ההתקשרות.
במשרד הפנים אמרו לבית המשפט כי יש מקום לשמוע את עמדתו, וציינו כי ברשות שיש בה חשב מלווה, אין כל נפקות להתחייבות כספית, ללא אישור החשב. בהמשך צרף בית המשפט את משרד הפנים כצד בעתירה ודיו בנושא התקיים ב-24.5. בתום דיון זה ולאחר כעסו של השופט, נקבע דיון נוסף לתאריך 9.6.
ואולם, לאחר זמן קצר חזרו חברת מאיה והעירייה אל בית המשפט במכתב בקשה למחיקת העתירה ללא צו להוצאות, כאשר לא נכתב הנימוק לבקשה. בית המשפט, אשר מעוניין לחסוך בזמן שיפוטי יקר, באמצעות השופט אברהם אליקים, קיבל את הבקשה עוד באותו היום – והסכים למחוק את העתירה כשהדיון שהיה מתוכנן בנושא – בוטל.
