חברת הכנסת לשעבר תושבת חדרה, נאווה בוקר, שיתפה בימים האחרונים נושא אישי הקשור לחלומות ובעלה לשעבר – ליאור בוקר ז”ל, וזכתה להדים ותגובות נרחבות ברשת.
“היה לי הלילה חלום בהמשכים”, שיתפה את עוקביה בשבוע האחרון. “יותר נכון יהיה לומר, סיוט. התעוררתי מספר פעמים ובכל פעם נרדמתי שוב והחלום המזעזע הזה המשיך (על הלוויה של ליאור ז”ל) עד שהתעוררתי לחלוטין”.
בוקר המשיכה וסיפרה: “כשקמתי, ניסיתי להרגיע את עצמי באמרי ‘כל החלומות לבטלה’, כפי שלימדו אותי בילדותי, אבל הסיוט לא הרפה ממני בשעות הראשונות של הבוקר והעיב על מצב הרוח”.
בהמשך לשיתוף, הפנתה שאלה לחבריה ברשת: “אז איך מתמודדים עם חלומות לא טובים?? מדוע החלום חוזר על עצמו כל פעם מחדש?? מה זה אומר בנוגע לעולם הפנימי שלי? עד כמה התת מודע גובר בחלומות על המודע? רוצה לחלום רק חלומות טובים! פתרונות, מישהו??”.
השיתוף של בוקר גרר מאות תגובות ולייקים, עם שלל תשובות בנושא חלומות. אחד ממכריה ענה לה: “לפי ‘פשר החלומות’ של זיגמונד פרויד, חלום מהווה מילוי משאלה תת הכרתית, שמקורה בעבר הרחוק, בעוד שסיוט נוצר כתוצאה מקונפליקט תת-הכרתי של שתי משאלות מנוגדות, שגם מקורן בילדות הקדומה, אשר במהלך ההתבגרות והבגרות מתגבש בקונפליקט דומה בעבר הקרוב יותר.
“ככל שהקונפליקט סבוך יותר כך הסיוט מופיע שוב ושוב. טיפול פסיכו-אנאליטי יכול להעלות את מקור הקונפליקט התת-הכרתי, וכאשר הוא מגיע להכרה – הכול משתחרר והסיוט מתפוגג”.
נזכיר כי בעלה של נאווה, ליאור בוקר ז”ל, נהרג לפני כ-12 שנה באסון שריפת הענק בכרמל. ב-2 בדצמבר 2010, בהיותו קצין משטרה במחוז הצפוני, הוא טיפל באירועי השריפה בכרמל. על פי עדויות ניצולים מהאסון הייתה לו אפשרות להימלט אך הוא בחר להישאר ולנסות לחלץ סוהרים מהאוטובוס שנקלע ללהבות. הוא הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. עם מותו הועלה לדרגת תת ניצב. במרץ 2011 אישרה ועדת העיטורים במשטרת ישראל את הענקת עיטור המופת לבוקר. ארגון השוטרים הבינלאומי העניק לו אות גבורה ומופת על ניסיונו להציל חיי אדם תוך הקרבת חייו שלו.
בין הנצחותיו – כיכר שקרויה על שמו בשכונת היובל הצפונית באור עקיבא, שנחנכה בשנת 2014.