מגדלור ניוז

שושי לוי, תושבת בנימינה-גבעת עדה, מחברת ספר השירה “לכתוב לך” שיצא לאחרונה. נשואה ליוסי, שירת בקבע 27 שנים, אם ל–4 ילדים נפלאים: אורלי, אודליה עדי ואוהד. עובדת כמנהלנית בבית ספר “אשכולות” בבנימינה, אוהבת את המורים והתלמידים, שמחה לקום כל בוקר עם שיר חדש בלב. החלום שלה, בע”ה, להוציא ספר לילדים שיאוייר על ידה. למדה עם נעם חורב וכתבה שירים לביצוע לחנים. עד כה, 3 משיריה הולחנו – בהם שיר על אביה ז”ל, “סעדיה”, שפורסם השבוע ועלה למדיה וכן שיר שכתבה לבן זוגה.

מהו הזיכרון הכי מוקדם שלך?
הבית החם, המעט שהיה בו הרבה. השמחה, האהבה, השכונה שלכולם היה אותו הדבר. המשחקים שיצרנו בעצמנו, האווירה הטובה שמה ששלי שלך ושלך שלי.

מתי היית הכי מאושרת?
מיום שנולדתי אני מאושרת. כשנשאתי לבחיר חלומותיי, כשנולדו הילדים, כשנוכחתי בטקסי סיום תארים של הילדים, כשנישאו, כשנולדו נכדים. המוטו שלי – לראות בכל דבר טוב ולהיות מאושרת ושמחה בחלקי.

מה גורם לך שמחה?
משפחה, חיוך של ילד, הכרת הטוב, פרגון.

מהו הפחד הכי גדול שלך?
משתדלת לא לחשוב על פחד אך הוא מציץ מידי פעם. חלילה ממוגבלות ושלא נדע ממוות. אחי הבכור נהרג בתאונת דרכים קשה ואבי נפטר בגיל צעיר.

איפה את נוהגת לבלות?
אוהבת מאוד את הבית. ביקור אצל הילדים, עד לא מזמן הייתי יוצאת עם אחותי להצגות בתל אביב. משתתפת באירועים בסביבה – רוקדת מדי פעם ויוצאת עם חברות לסרט.

// כריכת הספר

מהי בנימינה-גבעת עדה בשבילך?
זה הבית, משפחה, שכנים, חברים, עבודה. בליל שפות, דעות ושקט.

ספר שירה “לכתוב לך”.
הספר יצא בתחילת חודש דצמבר. אני כותבת שירים במשך שנים ואחרי שהוצאתי ספר פרוזה בשם “געגוע” החלטתי שאני רוצה להוציא ספר שירה. הייתי בהמון סדנאות כתיבה, מה שעודד אותי להוציא ספר שירה משלי, שמבטא את התחושות, החוויות ומה שבינהם.

הכתיבה בשבילי.
להוציא משהו מעצמי. זוהי תחושה עילאית שקשה לתאר אותה במילים. חוויה פנימית כמו להוציא את הנשמה לדף. בהשאלה – כמו ללדת. תמיד אני כותבת בהשראה של משהו מסויים. בדרך כלל אני כותבת בלילה. החושך הוא האור לכתיבה שלי. אני כותבת על הכל – על משפחה, חברים, אהבה, טבע. אני כותבת על אירועים ששומעים בחדשות.


מעוניינים לשתף אותנו במקום האישי שלכם? יש לכם תובנות שתרצו לחלוק עם כולם? מוזמנים להשתתף במדור שלנו “שישי-אישי”. לפניות: [email protected]
עקוב
Notify of
guest
0 .
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן