תושבת חדרה על הרצף האוטיסטי תובעת את עמותת “כוונים” על סך 100 אלף שקלים. בתביעה שנידונה בימים אלה בבית המשפט השלום בחדרה, תובעת צעירה מחדרה יחייב את עמותת כוונים לפצות אותה, לאחר שלטענתה לא עזרה לה להשתלב בחיים עצמאיים וא ף הרעה את מצבה הנפשי והכלכלי, פעלה ברשלנות ובחוסר מקצועיות ובניגוד להסכם שנחתם בין הצדדים.
על פי כתב התביעה, התובעת בת ה-25, אובחנה ב-2017 כסובלת מאוטיזם ומבעיות נפשיות רבות הכוללות בין היתר קושי בניהול תקשורת בין אישית, קושי עם שינויים וקושי בהסתגלות. בעוד הנתבעת הינה עמותה רשומה בישראל, שמנהלת תוכניות לקידום צעירים עם צרכים מיוחדים בישראל ובין תוכניותיה מופעלת בחדרה תוכנית דיור בקהילה לאנשים בעלי מוגבלויות שונות.
לטענת התביעה, התובעת אשר נתמכת על ידי אמה, חיפשה לעבור לגור לבדה ולהיות עצמאית וכחלק מכך פנתה לעמותה, בעקבות המלצות מחלקת הרווחה בעיריית חדרה, במטרה שזו תכווין, תכין, תסייע ותייעץ לה בדרך לעצמאות. ב-8.1.2021 חתמה התובעת על הסכם הצטרפות לתוכנית הדיור, אשר לפיו היה על נציגי העמותה לסייע לה במציאת דיור הולם, להכין אותה לקראת המעבר למגורים עצמאיים ולתת לה אפשרות להתנסות בדירת הכשרה. בנוסף, היה על נציגי העמותה לסייע ולייעץ לתובעת בהתאמת והנגשת הדירה לצרכיה ולספק לה שירותי תחזוקה.
אלא שלמרות ההסכם ותנאיו, התובעת טוענת כי נציגות העמותה דחקו בה למצוא דירה בעלות גבוהה, שאינה עולה בקנה אחד עם יכולותיה הכלכליות ובניגוד לעמדת אימה. בהמשך טוענת התובעת כי גם לאחר שעברה למגורים עצמאיים, לא לוותה כראוי על ידי העמותה ולא הוזהרה לכלול בחוזה השכירות אפשרויות יציאה אשר יתאימו למצבה הנפשי. בנוסף נציגי העמותה לא הכינו אותה לכניסה ולשהות בדירה, לא עזרו לה להתארגן ולהתאים את הדירה לצרכיה ולא שאלו לשלומה במהלך כל אותו הזמן.
בהמשך כתב התביעה נטען כי כעבור מספר ימי מגורים בגפה, נאלצה התובעת לחזור לבית אימה, לאחר שחשה חרדות ופחדים. כמו כן, נטען כי מאז התקשרות התובעת בהסכם מול הנתבעת התדרדר מצבה הנפשי של התובעת והיא חווה כיום חרדות מועצמות, אשר מונעות ממנה לצאת מבית אימה לבדה, ואף דיווחה על מחשבות אובדניות שעקבות תהליך הליווי הפגום של הנתבעת. בנוסף, מאחר והנתבעת לא סייעה לתובעת בעת חתימת הסכם השכירות ולא לאחר שעזבה את הדירה, נאלצה התובעת להמשיך לשלם את דמי השכירות, עד אשר נעזרה בעו”ד מטעמה.
הנזקים בגינם תובעת הצעירה את העמותה הנם: שכירות של חצי שנה על סך 12.5 אלף שקל, תשלום חודשי לעמותה על סך 250 שקלים, שכר טרחת עו”ד עבור הטיפול בסיום השכירות 2,250 שקלים וכן על עוגמת הנפש וההחמרה במצבה הנפשי והבריאותי עוד 85 אלף שקלים.
כתב ההגנה: “הטחת האשמות חסרות בסיס ועשיית שימוש ציני בצרכיה המיוחדים”
בכתב ההגנה שהוגש בחודש ספטמבר 22′, טוענת חברת “כוונים” כי על בית המשפט לדחות את התביעה על הסף ולחייב את התובעת בהוצאות משפט.
לדברי העמותה, “כתב התביעה לא הומצא כדין לנתבעת. מנכ”ל העמותה, גידי צור, שב ארצה ב-28.7 משהות בת 3 חודשים בחו”ל, ונמסר לו משכניו כי אספו מתיבת הדואר של ביתו בחיפה, מעטפה הממוענת לעמותה…כאשר אישור המסירה חסר מהמעטפה”. לדברי העמותה, התובעת הייתה צריכה לשלוח את התביעה לכתובת העמותה בקיבוץ לוחמי הגטאות – אך לא עשתה כן.
עוד נכתב בכתב ההגנה כי “העמותה פיתחה ומנהלת מספר תוכניות הכשרה ותמיכה. ביניהן, היא מנהלת את תוכנית ‘דיור נתמך’, שהיא תוכנית המהווה את התממשות החזון של עמותת כוונים ושל רבים מהאנשים המתמודדים עם מוגבלויות, והיא לנהל את חייהם באופן עצמאי בקהילה”, וכי התוכנית פותחה על ידי ג’ויינט ישראל בשיתוף משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי וקרן משפחת רודמן.
בכתב ההגנה מוסיפה העמותה לתאר את התוכנית המדוברת ומתייחסת לעניינה של התובעת: “היא הצטרפה לתוכנית בתחילת שנת 2021 וזאת לאחר שנמסרו לה כל פרטי התוכנית ולאחר חתימתה על הסכם ההצטרפות….לאחר הצטרפותה היא הביעה את רצונה העז לצאת מבית אימה ולשכור דירה באופן עצמאי.
“העמותה העניקה לתובעת תמיכה וליווי בכל שנדרשו על ידה, גם במסגרת תהליך המעבר למגורים עצמאיים, תוך שיתוף פעולה מלא איתה ועם אימה, והכל במטרה לסייע לה…”.
לדברי העמותה בכתב ההגנה, “זמן קצר לאחר שהתנסתה במגורים עצמאיים, היא התחרטה, עזבה את הדירה השכורה ושבה לבית אימה. מאז היא מפנה אצבע מאשימה כלפי העמותה ונציגיה, תוך הטחת האשמות חסרות בסיס ועשיית שימוש ציני בצרכיה המיוחדים כדי להוציא שלא כדין כספים מהעמותה…”.
העמותה טוענת כי התובעת היא זו שאחראית למעשיה ולסיום ההתקשרות בחוזה השכירות וכי העמותה העניקה לה שירות תומך ואכפתי, לא דחקו בה או הפעילו עליה לחץ כלשהו. העמותה צרפה לכתב ההגנה התכתבויות וואטסאפ אשר לדבריה מאששות את טענותיה.
העמותה מתארת ומוסיפה כי “התובעת היא זו שחפצה בשכירת דירה בת שלושה חדרים, ועובדת העמותה הפנתה את תשומת ליבה לעלויות הכרוכות בתיחזוק דירה כזו, לרבות שכר הדירה הגבוה, אך התובעת עמדה על רצונה והחלטתה, כאשר כלל החלופות והסקירות הכלכליות הרלוונטיות נפרסו בפניה”.
כמו כן, מציינת העמותה כי “התובעת מעולם לא ציינה בפני נציגי העמותה כי ברצונה להתאבד, וצר לעמותה שהדברים נטענים כך באופן ציני, על מנת ליתן נופך דרמטי לטרוניות התובעת…
“מכל הנטען לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על דחיית התביעה ועל חיוב התובעת בהוצאותיה של הנתבעת, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין”.
התביעה, כאמור, נידונה בימים אלה בבית המשפט השלום בחדרה.
