ארבע וחצי שנים לאחר תאונה קטלנית בחדרה, בית משפט השלום לתעבורה בחדרה הרשיע לאחרונה תושב העיר בגין גרימת מוות ברשלנות, אי מתן זכות קדימה, מהירות שאינה סבירה, אי האטה וגרימת חבלה של ממש.
הנאשם, א”ה (73), שהחזיק ברישיון משנת 1966, הועמד לדין במרץ 2020 על כך שב-3 באוקטובר 2018 נהג ברכב משא ברחוב אחד העם בחדרה מכיוון מערב למזרח. באותה זמן, החל המנוח, פרקש רוברט (85) ואשתו (82) לחצות את הכביש במעבר החצייה. מהכרעת הדין עולה כי הנאשם הבחין בבני הזוג באיחור ניכר, בלם את רכבו, פגע בהם והעיף אותם למרחק.
כתוצאה מהתאונה, נגרמו לקשיש שברים, דימומים בראשו וחבלות שונות ומותו נקבע בבית חולים ‘הלל יפה’ בחמש שעות לאחר התאונה. בנוסף, אשתו של מנוח, שסבלה מחבלות ושברים שונים, פונתה אף היא לבית חולים – ושם נאלצה לעבור ניתוח ואושפזה למשך תקופה, עד שהועברה לאשפוז בבית חולים רמב”ם ובהמשך לשיקום.
ביולי אשתקד טען סנגורו של הנאשם, עו”ד איילון אורון, כי אין כל צורך בחקירת הנאשם, נוכח העובדה כי הנאשם הודה באחריותו לתאונה וכי נותרה במחלוקת רק שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מותו של המנוח.
לאור כך, נקבע התיק לשמיעת הראיות בשאלת הקשר הסיבתי. סנגורו של הנאשם טען כי הפרקליטות לא הוכיחה את סיבות המוות בגינה נפטר המנוח ולפיכך יש לקבוע כי אין זיקה בין התאונה לבין מותו. יתרה מכך, טען סנגורו של הנאשם כי התאונה אינה הגורם למות המנוח ברמת וודאות גבוהה, כיוון שמחלת הסתיידות העורקים ממנה סבל המנוח עובר לתאונה היא הסיבה להידרדרתו הפתאומית ולמותו במנותק מהחבלות אותן ספג בתאונה.
הצדדים הגישו רשימת עדים וראיות מטעמם, ובזיקה לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מותו של המנוח.
בסופו של דבר, השופט אלכס אחטר, ששמע ארוכות של טענות הצדדים, התרשם מהעדויות ובחן את הראיות השונות שהוצגו לעיונו, קבע בסופו של דבר כי “בהתרשלותו פגע הנאשם במנוח וגרם למותו”. על כן הרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
השופט קבע בהחלטתו: “הרשעה זו מתבססת גם על בסיס הודאתו וכן לאחר שהגעתי למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין המוות גם בהעדר נתיחת הגופה וחרף אי ביצוע בדיקת CT לאחר המוות וכן לקבוע כי לא הוכח גורם זר מתערב שהיה בו כדי ניתוק הקשר הסיבתי”.
הדיון בטיעונים לעונש צפוי להיות החודש (אוקטובר 2023).
