הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פרדס חנה-כרכור אישרה לאחרונה תוכנית בשיתוף רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) להרחבת אזור התעשייה ‘תדהר’ בסמוך ל’ביג’ – החלטה בעלת לא מעט צדדים חיוביים כמו תוספת משמעותית של מקומות עבודה והכנסות נוספות מארנונה עסקית, אבל מצד שני, לטענת תושבים רבים, כלל לא נלקח בחשבון הנושא התחבורתי.
לטענת התושבים, הדבר הראשון בנושא הוא לדרוש סלילה של כבישים עוקפים שלמעשה יוציאו את עומסי התנועה הכבדים מחוץ ליישוב. בהיעדר כבישים כאלה, כך לטענתם, המשמעות היא של עוד אלפי משאיות, רכבים כבדים, אוטובוסים ומכוניות בכל יום, שיתנקזו מתוך רחובות קטנים ביישוב ישר אל דרך הנדיב, השדה, הבנים ודרך הים. רחובות אלה סובלים כבר כיום מעומסים רבים במהלך שעות היממה.
“כל פרדס חנה כרכור הופכת לפקק אחד גדול שפשוט יסתום את המושבה לחלוטין! תשכחו מלהגיע בזמן לעבודה. תשכחו מלנסוע באוטו לרכבת. אל תעלו בדעתכם לחזור הביתה בשעה סבירה – המועצה החליטה שאנחנו צריכים להעביר את הזמן הזה באוטו, בפקק”, נכתב בין השאר בפוסט שפרסם מטה המאבק בנושא. “אז מה עושים? דורשים פתרון אמיתי ולא גזירת קופון פוליטי על חשבוננו!.
“נמאס לכם לעמוד בפקק הזה? עכשיו תוסיפו לזה 1,400 כלי רכב בשעה. בקרוב תאושר תוכנית שתגרום לכשל תחבורתי בהיקף חסר תקדים בפרדס חנה. פנים הישוב, מרכז המושבה, מרכז כרכור, צומת כרכור, דרך השדה, דרך הבנים, דרך הנדיב ודרך הים כבר פקוקות!”, מתריעים התושבים. “עכשיו תוסיפו לזה עוד 1,400 כלי רכב בשעה. מדובר על משאיות, רכבים כבדים, רכבי שינוע וסחורות, בנוסף לרכבים פרטיים, שהולכים להפוך את הישוב שלנו לפקק אחד ארוך. אם לא נגיש התנגדות לתוכנית התחבורה של אזור התעשייה תדהר – אכלנו אותה!! חייבים להתנגד לתוכנית עכשיו”.
“לא מתנגדים לאזור התעשייה, מה שמסביב הוא סכנת נפשות”
כאמור, בכוונת מטה המאבק להגיש התנגדות לתוכנית במתכונתה הנוכחית לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. עד כה חתמו על ההתנגדות כ-230 תושבים והכמות הולכת וגדלה מדי יום. מרים ברנשטיין, תושבת המושבה וממובילות המאבק, מספרת על החששות הכבדים בשיחה עם ‘מגדלור ניוז’: “חשוב להדגיש שאנחנו לא מתנגדים לעצם הקמתו של אזור התעשייה, אבל לא ייתכן שאישרו תוכנית ללא התניה של כבישים עוקפים שיוציאו את עומסי התנועה אל מחוץ ליישוב”, היא אומרת.
עוד הוסיפה ברנשטיין כי “נספחי התחבורה מעידים כבר היום על כשל ועל כך שהכבישים במקסימום קיבולת ואף למעלה מכך. יש תכנון לכבישים עוקפים שאמורים לנקז את התנועה לכביש 65, דבר הגיוני כשמדובר באזור תעשייה, ולא ברור מדוע לא דרשו לסלול אותם כתנאי לתוכנית הזו. בשעות העומס יתווספו כ-1,400 רכבים בשעה ובפיתוח שלב 2 של התוכנית גם הכמות הזו תגדל ל-2,300 רכבים בשעה. מסיבה כלשהי החליטו לאשר את התוכנית בלי שום התנגדויות ומדובר בסכנת נפשות ובכבישים שכבר התרחשו בהם 28 תאונות קטלניות. אני מקווה שגם מועצות שכנות שרואות עצמן נפגעות מהתוכנית יצטרפו להתנגדות שלנו. כולנו מרגישים שאם התוכנית הזו תצא לדרך, היא ‘תקבור’ אותנו סופית”.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: “מדובר באזור תעשיה קיים בפרדס חנה, המפותח חלקית. התוכנית פרדס חנה מתחם תעסוקה מזרחי, מציעה שדרוג והרחבת אזור התעסוקה, לשטח תעסוקה מפותח בהתאם לצרכי הרשות המקומית. אזור התעשייה יכלול: שטחי תעשיה ומלאכה זעירה, מסחר מקומי, תעשיה חקלאית, שטחים ציבוריים פתוחים משולבים במבנים ומוסדות ציבור, שימור מבנים ועצים בוגרים קיימים. כמו כן, התוכנית מציעה מערך כבישים המיועד לשרת את אזור התעסוקה ולהקל על העומס בצירים הקיימים, במסגרת מסמכי התוכנית הוכנה בדיקה תחבורתית מקיפה (בה”ת – בחינת ההשלכות התחבורתיות), אשר בחנה את הפתרונות הנדרשים בנושאי תחבורה, אשר אומצה על ידי הגורמים המוסמכים”.
מהמועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נמסר: “אזורי תעסוקה ותעשייה הינם חלק מיעד אסטרטגי ארוך טווח לחיזוק הכלכלה המקומית והעוגנים הכלכליים הקיימים לרווחת התושבים ובעלי העסקים המקומיים.
“לגופו של עניין, מדובר בתוכנית בשטח של כ-155 דונם, עבור אזור תעסוקה חדש, הסמוך לביג, בכניסה ליישוב. (תוכנית מס’ 308-0707372). התוכנית, שהופקדה לאחרונה על ידי הועדה המחוזית, מהווה תת מתחם אחד מתוך 4 תתי מתחמים ברצף, בצפון מזרח היישוב המיועדים לתעסוקה בתוכנית המתאר הכוללנית.
“ניתוח ההיתכנות התחבורתית עבור אזור התעשייה, נערך במועד בו טרם התגבשה ונבחנה המשמעות של סלילת העוקף המערבי 652. משום כך גם מצוין בבדיקה התחבורתית ערך גבוה של נפחי תנועה בזמן שיא. כעת משהתקבלה לאחרונה החלטה עקרונית בוועדה המחוזית על הפקדת תוואי העוקף המערבי, ועם כוונת נת”י לקדם הסלילה בהקדם, העומס על דרך הנדיב ירד משמעותית. ובהקשר זה אף חשוב לציין כי אותם תושבים שמתנגדים לסלילת הכביש, ביקשו לפני מספר שנים את סלילתו.
“התוכנית המדוברת, כוללת מגרשים בעלי היתכנות גבוהה וזמינה יחסית למימוש, מאחר והמתחם נשען בחלקו על תשתיות קיימות, כמו רח’ תדהר הקיים ורח’ המלאכה שצפוי להיסלל. עם זאת מרבית השטחים הינם בייעוד חקלאי, כך שבפועל הפיתוח יערך במנות מדודות, בד בבד עם יישום הפתרונות התחבורתיים”.
