בין שימוע לאישום: כמה זמן ייקח להחליט האם להעמיד את ראש עיריית אור עקיבא יעקב אדרי לדין?

בינואר האחרון הודיעה הפרקליטות על ההיתכנות להגשת כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ראש עיריית אור עקיבא, יעקב אדרי. כזכור, בפרקליטות מייחסים לאדרי שורה של עבירות בהן: לקיחת שוחד של מאות אלפי שקלים בשש פרשות שונות, לצד עבירות מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד ציבור, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט – אותן ביצע לכאורה במסגרת תפקידו כראש עירייה, בנוסף לעבירות אלימות ועבירות מס.

בחודש שעבר, במשך יומיים (12-13.6) התקיים השימוע שלפני הגשת כתב האישום, מה שעורר תהיות רבות לגבי מועד הגשת כתב האישום נגדו. ניסינו לברר מה ההיסטוריה מלמדת אותנו ובדקנו מה עלה בגורלם של ראשי ערים אחרות, כאשר הועמדו לשימוע לפני הגשת כתב אישום וזה מה שגילינו:

צביקה גנדלמן (חדרה)
שימוע לפני הגשת כתב אישום התקיים בנובמבר 2020, ואילו כתב האישום עצמו הוגש כמעט שנה לאחר מכן באוקטובר 2021. גנדלמן כיהן כראש עיריית חדרה מאז 2013. ב-4 ביוני 2018 הוא נעצר בחשד לעבירות שוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים, יחד עם בכירים נוספים בעיריית חדרה. ב-10 ביוני שוחרר למעצר בית של שבוע וכן הורחק מבניין העירייה לחודש וחצי. בדצמבר 2018 הודיעה המשטרה שהחקירות ביססו תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים, עבירות לפי חוק המחשבים, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי חקירה. באוקטובר 2021 כאמור, הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד גנדלמן בעבירות של מרמה והפרת אמונים, ובעקבות זאת בינואר 2022 הוא הושעה מכהונתו כראש עיריית חדרה, למשך חצי שנה.

איתמר שמעוני (אשקלון)
שימוע לפני הגשת כתב אישום התקיים בנובמבר 2016. מספר חודשים לאחר מכן, בחודש פברואר 2017, הוגש כתב האישום. שמעוני (בתמונה, צילום: רוני גבאי), היה ראש עיריית אשקלון בין השנים 2013–2017. בתחילת ינואר 2016 נעצר שמעוני בחשד לעבירות מין, לקיחת שוחד, הלבנת הון, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי חקירה. ב-22 בינואר הוא שוחרר בתנאים מגבילים, ובהם איסור כניסה לעיריית אשקלון ואיסור על יצירת קשר עם מעורבים בפרשה. במאי 2016 חזר לתפקידו כראש עיריית אשקלון, תוך הגבלות על סמכויותיו. בפברואר 2017, כאמור, הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס ועקב כך הוא הושעה מתפקידו.

בדצמבר 2017 הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב על סגירת תיק עבירות המין ובסוף חודש יולי2018  הודיע שיתמודד שוב על ראשות עיריית אשקלון, אך הפסיד לתומר גלאם, לאחר שזכה לכ-39.72% בלבד, לעומת 40.32% מהקולות להם זכה גלאם. ב- 11 בנובמבר 2019 הורשע שמעוני בלקיחת שוחד, במרמה, בהפרת אמונים, בהלבנת הון ובעבירות מיסים. בעקבות העבירות עליהן הורשע נגזרו עליו בינואר 2021 ארבע שנות מאסר בפועל וקנס של 400,000 ₪. ב-6 במאי 2021 דחה שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, את בקשתו של שמעוני לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד לאחר הדיון בערעור שהגיש והורה כי שמעוני ירצה את עונשו לאלתר. ב-16 ביוני 2021 החל לרצות את עונשו בבית הסוהר חרמון.

חאלד טאטור (ריינה)
כתב אישום נגדו הוגש בחודש נובמבר 2017, לאחר שבחודש נובמבר 2015 בעקבות ממצאי חקירתה, המליצה המשטרה להעמידו לדין. טאטור היה ראש מועצת ריינה החל משנת 2013. בנובמבר 2017 הגישה נגדו פרקליטות מחוז צפון כתב אישום בגין סחיטה באיומים, מרמה והפרת אמונים תוך ניצול לרעה של כוח השלטוני שהופקד בידו בנאמנות. אלא שביוני 2018 החליטה הוועדה להשעיית ראשי רשויות בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שלא להשעות את ראש מועצת ריינה, חאלד טאטור, למרות החלטת הפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום.

שלומי לחיאני (בת ים)
שימוע לפני הגשת כתב אישום התקיים בספטמבר 2013, בעוד כתב האישום עצמו הוגש כחודש בלבד לאחר מכן, באוקטובר 2013. לחיאני (בתמונה, צילום: לביאס10), כיהן כראש עיריית בת ים בשנים 2003–2014. ב-28 בדצמבר 2009 נעצר על ידי המשטרה, בחשד לעבירות פליליות ושחיתות שלטונית. בספטמבר 2011 המליצה המשטרה להעמידו לדין, בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועוד. באוגוסט 2013 דחה בג”ץ את בקשתו לדחיית השימוע בעניינו עד אחרי הבחירות המוניציפליות הקבועות ל-22 באוקטובר 2013. בתחילת ספטמבר 2013 ערך פרקליט המדינה דאז, משה לדור, את השימוע. בתחילת אוקטובר 2013 הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. ב-20 באוקטובר 2013 הדיח בג”ץ את לחיאני מתפקידו, אך החליט לאפשר לו להתמודד בבחירות למועצות המקומיות, שהתקיימו יומיים לאחר מכן. בבחירות אלה זכה לתמיכה של 57.5% מציבור המצביעים ונבחר לתקופת כהונה שלישית בראשות עיריית בת ים.

עם זאת, בפברואר 2014, עקב כתב האישום נגדו, הוא הושעה למשך שנה מתפקידיו כראש העיר, כחבר מועצת העיר ו”תפקידים שיש להם השפעה מהותית על התנהלותה התקינה של הרשות המקומית או בתפקידים הכרוכים בניהול כספי ציבור”. הוא הודה והורשע בשלוש עבירות של הפרת אמונים. באפריל 2015 נגזר עליו עונש של 8 חודשי מאסר בפועל (מתוכם ריצה 5 חודשים בפועל) וקנס, וכן הוטל עליו קלון למשך 7 שנים.

משה דדון (מטה יהודה)
שימוע לפני הגשת כתב אישום התקיים באוקטובר 2017, שנה לאחר מכן, באוקטובר 2018 הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות. דדון מכהן כראש מטה יהודה מאז 2009. בדצמבר 2015 נעצר בחשד לעבירות מין ובהן אונס, ובקבלת שוחד. בפברואר 2016 נעצר בחשד שהטריד עדים ומעורבים בפרשה, ובית המשפט הורה להרחיקו מפעילות במועצה ולמנוע ממנו ליצור קשר עם המעורבים בפרשה למשך 30 יום הרחקה שהוארכה לאחר מכן. בדצמבר 2016 המליצה המשטרה להעמידו לדין. באוקטובר 2017 זומן לשימוע בפרקליטות המדינה לפני הגשת כתב אישום. באוקטובר 2018 הגיע דדון להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הודה והורשע בקבלת שוחד מהקבלן ובעל השליטה בחברה הציבורית אברות, גבי מגנזי, בקבלת שוחד מרון (אהרון) ארצי, מנכ”ל קבוצת תדמיר, וכן בעבירות שיבוש מהלכי משפט. עבירות המין שיוחסו לו בשלב השימוע נמחקו. בהתאם להסדר הטיעון נגזרו עליו 47 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ועוד 8 חודשי מאסר על תנאי, חילוט רכוש בשווי 350 אלף ש”ח וקנס בסך 100 אלף ש”ח, ונקבע שהעבירות יישאו עימן קלון.

מסקנה: ממוצע של מספר חודשים בין השימוע להגשת כתב האישום
אז על פי הבדיקה מהשנים האחרונות, בעוד נגד חלק מראשי העיר הוגשו כתבי אישום מהירים תוך חודש עד שלושה חודשים, היו כאלה שנאלצו להמתין גם שנה ומעלה. הממוצע אם כך הוא בין 3 חודשים ל-8 חודשים.