לירן טטרו | 30.10.24 | 19:53
מעל לשנה בתוך מלחמת חרבות ברזל, והעבודה של הרשויות המקומיות השונות אינה נפסקת. לאחרונה, עם הכניסה הקרקעית ללבנון, החל גם אזור מנשה-חדרה דרך המושבות וחוף הכרמל, להיכנס יותר ויותר למעגל האש, עם אזעקות תכופות, מה שמצריך אוטומטית קשר תכוף יותר עם התושבים בערים וביישובים.
בעידן הפייק ניוז, יש משמעות גדולה לקבלת הודעות מגורמים רישמיים. בדיקת ‘מגדלור ניוז’ מגלה מי היישובים באזור חדרה שמשקיעים הכי הרבה בקשר עם התושבים ומתווכים להם את המצב בעדכונים שוטפים, ומי כאלה שמסיבות כאלה ואחרות – פחות מצטיינים בכך.
לצוותים ברשויות המקומיות באזור חדרה יש ממי ללמוד, שכן בישראל ישנן מספר רשויות מקומיות הנחשבות למובילות בתקשורת עם התושבים במהלך מצבי חירום ומלחמה – מטבע הדברים.
כך למשל המועצות האזוריות בעוטף עזה, כמו שדות נגב, אשכול וחוף אשקלון, יוצרות קשר ישיר ואינטנסיבי עם התושבים, דרך קבוצות וואטסאפ, הודעות SMS ורשתות חברתיות. ישנם עדכונים שוטפים על אירועי ירי, התנהלות ביטחונית, פינויי חירום ודרכי התמודדות.
העיר שדרות, שחטפה מכה קשה מאוד ב-7 באוקטובר, פיתחה מערך חירום מתקדם הכולל צוותי תקשורת מהירים, מערכת דיוור ומרכז מידע לתושבים. הם מספקים עדכונים על מצב הביטחון, פתיחת מקלטים ודרכי התמודדות רגשית.
גם בעיר אשקלון מורגלים באזעקות עוד לפני חרבות ברזל. העירייה נחשבת פעילה מאוד בהעברת מידע מדויק ומהיר לתושבים בזמן מתקפות טילים. הם משתמשים באפליקציות עירוניות, הודעות פוש ופרסום ברשתות חברתיות.
העיר קריית שמונה באזור הצפון, בו יש איום בטחוני מהגבול הלבנוני, מעדכנת תושבים בשעת חירום עם דגש על דיווחי חדשות מהירים והנחיות בטיחות. דובר העירייה אף ממספר מתחילת המלחמה את ההודעות לציבור, ועד כה על פי הספירה העדכנית (סוף אוקטובר) – היא עומדת על 820 הודעות מתחילת הלחימה.
אזור חדרה: פרדס חנה-כרכור וחדרה מובילות, אור עקיבא בתחתית
מה קורה באזור חדרה מבחינת דוברות, הסברה לתושב ועדכונים לאזרחי הרשות המקומית? מבדיקת מגדלור ניוז שהתבססה על ניתוח העדכונים ברשתות החברתיות בשלושת החודשים האחרונים (יולי-אוקטובר 2024), נראה כי פרדס חנה-כרכור מובילה בכל הקשור למידע מקיף, אמין ובעיקר מהיר לתושביה.
מקום 1: מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור
את מערך הדוברות וההסברה בשנים האחרונות מוביל במקצועיות דובר המועצה אבי ברומברג, שנדרש בחודשים האחרונים כמו דוברים נוספים לעבודה וזמינות מסביב לשעון, גם בדברור שוטף וגם בעדכוני החירום והכנת התושבים לשעת חירום.
בשנים האחרונות בנה ברומברג במועצה מערך הפצה נרחב המושתת על הכירותו עם עיתונאים הארציים והמקומיים לצד קידום הרשתות החברתיות של המועצה, בדגש על עמוד פייסבוק נפוץ, אינסטגרם, רשת קבוצות עדכוני חירום בווטצאפ היוצאים מהדובר אישית ואף זוכים למענה אישי לתושבים הפונים או הזקוקים למידע וסיוע הנוגעים לרשות. נוסף לכך הוקם מערך דיגיטלי בשם “קליקטוק” המעניק מידע לתושבים בהתאם לאזור המגורים שלהם ותחומי העניין הרלוונטיים עבורם ועוד.
גם הוויזואליה (תמונות וגרפיקות בעיקר), נבנות בשפה עיצובית ולאו דווקא מסתמכות על הגרפיקה של פיקוד העורף.
תושבים מעידים בין היתר שדובר המועצה עונה באופן אישי בוואטסאפ ומסייע ומרגיע בחירום ובכלל זמין כל הזמין ובולט במתן השירות.
מעבר לכמות הפלטפורמות שמפעילה המועצה, נבנה בראשית המלחמה אתר ייעודי למוכנות לשעת חירום והופקו קמפיינים רבים וייחודיים ברמה המקומית והארצית לקידום המוכנות ברשות. מועצת פרדס חנה-כרכור מצטיינת במהירות הדיווחים: פעמים רבות המועצה עלתה ראשונה במקרי חירום כמו שריפות, שברי יירוט והסברה על התנהלות נכונה בשעת חירום. פרדס חנה-כרכור בהחלט מובילה בנושא זה על כל יתר רשויות אזור חדרה, והכל כאמור – עם כוח אדם מצומצם המושתת על אדם אחד.
ציון: 9
מקום 2: עיריית חדרה
עיריית חדרה, עיר המרחב הגדולה ביותר, מתהדרת גם באגף דוברות מקצועי וגדול באופן יחסית לכל יישובי הסביבה. מערך הדוברות וההסברה מנוהל על ידי גל סעדה, חולש על פלטפורמות רבות להפצה לתושבים. כך גם לעיריית חדרה ישנו אתר אינטרנט פעיל, עמוד פייסבוק גדול במיוחד וכן לאחרונה – גם רשת קבוצות וואטסאפ המחולקות לפי שכונות ואזורים. העירייה גם משקיעה בחוברות הסברה לתושב, ממש כפי שעשתה בחודשים האחרונים.
מערך ההסברה של עיריית חדרה בעת המלחמה נחשב מקצועי, אמין ומהיר באופן יחסי, שני רק לפרדס חנה כאמור. גם היקף החומרים שעולה לתושבי חדרה הוא רב ומתעדכן תדיר.
ציון: 8
מקום 3: מועצה מקומית זכרון יעקב
במועצה המקומית זכרון יעקב כמעט והזניחו את החדשות על היישוב ומי שמעדכן בדרך כלל במעט התפתחויות הוא ראש המועצה אלי אבוטבול בעצמו. ואולם, דווקא בתחום החירום – המועצה מתפקדת לא רע.
למועצה קבוצות עדכונים בוואטסאפ שם עולים עדכונים שונים הקשורים להנחיות פיקוד העורף, הערכות מצב וגם עדכונים על אזעקות ותוצאותיהן. במדד המהירות – המועצה לא תמיד מצטיינת ולעיתים ההודעות נשלחות מעט באיחור. בפעמים אחרות ההודעות עולות זמן קצר לאחר האירוע – כפי שמתבקש.
בעמוד המועצה ישנו אזור שלם הקשור ל”חרבות ברזל” עם שלל נושאים כמו מוקדים, הודעות פקע”ר, הנחיות, מוקד 106, מקלטים ועוד והוא מעודכן בצורה טובה.
ציון: 6
מקום 4: מועצה אזורית חוף הכרמל
בדומה לזכרון יעקב, גם חוף הכרמל במקום טוב באמצע עם אתר אינטרנט, קבוצות וואטסאפ ועמוד פייסבוק. עדכוני המועצה בנושאי חירום לא מרובים אך היא מכסה את כל הדברים החשובים, כולל דיווחים על אזעקות ואף וידאו של ראש המועצה מהשטח. עם זאת, בגזרת מהירות התגובה- יש עוד לאן להשתפר.
ציון: 6
מקום 5: מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה
עקב אכילוס של מועצת בנימינה הוא מהירות התגובה – במקרה הראשון בו נשמעה אזעקה במושבה (מאורע נדיר) – לקח זמן להודעת המועצה להגיע. מאז היו עוד איזה פעמיים-שלוש אזעקות והמצב מעט השתפר. למועצה קבוצות עדכונים בוואטסאפ, אתר אינטרנט ועמוד פייסבוק – כולם מתופעלים בשוטף.
ציון: 5
מקום 6: עיריית אור עקיבא
אור עקיבא מצויה במקום הבעייתי ביותר ברשימה. לעירייה, הסובלת מבעיות תקציביות לא פשוטות, אין דובר וההסברה לתושב מתבססת על שני אנשים במרכז השירות והמוקד העירוני המצומק ממילא (גילוי נאות: הח”מ עבד במערך ההסברה של העירייה בשנה שעברה, ל”ט). לעירייה יש קבוצות עדכונים בוואטסאפ אבל הן לא מתופעלות כראוי עם מיעוט הודעות לתושבים (גם במקרי אמת). עמוד הפייסבוק כן פעיל, אך גם שם – בצנעה. כנ”ל גם אתה האינטרנט החדש של העירייה שהושק ב-2023.
אל הוואקום שנוצר נכנסו קבוצות תושבים שלמעשה מחליפות את העירייה הרבה פעמים עם עדכונים מהירים בזמן אמת.
ציון: 3