השיר “סוכר” של שאול צירלין, היה להיט ענק בשנת 1989, במהלכה יצא וכן בשנה שלאחריה, ולמעשה הוא מזוהה עימו עד היום. אבל איך זה שלא שמעתם על צירלין מאז? מתברר שהוא המשיך לעסוק במוזיקה, אך החליט שלא לקדם את עצמו באמצעות אף גוף מסחרי. בשנים 2015-2016 ליווה את אורי מיילס כמנהלו המוזיקלי בהופעה “נדודי אהבה”.
צירלין המשיך בפעילותו האמנותית, כשהחל לכתוב גם פואטיקה ולהופיע בעיקר במתכונת של קופה פתוחה. בשנת 2017 פירסם צירלין בעמוד הפייסבוק שלו כי אובחן באי ספיקת כליות והוא מחכה להשתלה. “כבר שנתיים בדיאליזה וזקוק להשתלת כליה. סוג דם O או O-. בריאות טובה ופילנתרופיה יתקבלו באהבה” כתב אז.
מדובר על מצב בו הכליות אינן פועלות כראוי. אי ספיקת כליות עלולה לגרום לעלייה בנפח הנוזלים בגוף, שינויים אלקטרוליטרים ואנמיה. ובטווח הארוך מגבירות את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם. מליוני אנשים לוקים במחלות כליה מדי שנה, ובארצות הברית מתים ממחלות כליות כ-45,000 אנשים בשנה. צירלין עבר דיאליזה וחיכה להשתלת כליה, עד שבספטמבר 2021 עבר השתלת כליה. כיום הוא רווק, אב לילד וכאמור, מתגורר בזיכרון יעקב.
// שאול צירלין (מימין למעלה, עם כיוון השעון), סעד בדישי, עופר אקרלינג ושירה גבריאלוב. צילומי מסך: יוטיוב
ב”מעריב” סקרו את שירו של צירלין וכן של זמרים נוספים שכיכבו לרגע ונעלמו. בין השירים המוכרים:
“באושר ובעוני” של שי עמר, משנת 2001. עמר אף זכה בזמנו כתגלית השנה של אקו”ם, ובהמשך הוציא סינגלים, אך לא הצליח לשחזר את התהילה. כיום, עמר (43) נשוי ואב לארבעה, חי חיי משפחה צנועים ומאז הצלחתו מקורב יותר לדת.
שי עמר – באושר ובעוני (מתוך עמוד היוטיוב של שי עמר) >>
“אל תשחק איתי” של נועה פארן, משנת 2005 והיה להמנון הנערות המתבגרות של ראשית שנות ה-2000. הצלחת השיר לא הזניקה קריירת המוזיקה של פארן, ולאחר ששיתפה פעולה עם כמה אמנים גדולים, כמו שירי מימון, שינתה כיוון והצטרפה לחברת פרסום, כיום היא שותפה ומנהלת התוכן של החברה, נשואה לאסף פרוש, אם לארבעה וחיה בקיבוץ רמת יוחנן.
“אף אחד לא רואה” של סער בדישי, משנת 2004. בדישי שמוכר לרוב בזכות תפקידי המשחק או השירים שכתב בסדרה המצליחה “השיר שלנו”, עבר בשיא הקריירה שלו לחיו עם בת זוגו בבריטניה ומאז שחזר הוא עוסק בדיבוב, בין היתר הוא הקול שמאחורי “פו הדוב”, “הדרקון הראשון שלי” ועוד. בדישי נשוי ואב לבת.
“ארוץ אלייך” של שרון רוטר, שיצא ב- 2002. מאז לקחה רוטר חלק במספר הפקות גדולות ואף דיבבה מספר סדרות. עד שבשנת 2008 חזרה בתשובה והתרחקה מאור הזרקורים.
“הבוקר יאיר” של שירה גבריאלוב. אז אמנם גבריאלוב לא עזבה את עולם המוזיקה, אך התהילה דעכה. מאז היא המשיכה ליצור מוזיקה שהצליחה בעיקר בחו”ל, התחתנה ולאחרונה חזרה לנסות לפרוץ את דרכה חזרה גם בארץ.
הבוקר יאיר – שירה גבריאלוב (מתוך עמוד היוטיוב של שירה גבריאלוב) >>
“לא רוצה לזמביה” של עופר אקרלינג, משנת 1982. שהיה לשיר הנושא של אלבום הבכורה תחת אותו שם, אך יתר השירים באלבום לא זכו לאותה ההצלחה. מאז עבר אקרלינג לעבוד מאחורי הקלעים של עולם המוזיקה. בין היתר עבד על אחד השירים באלבום הבכורה של ריטה. בהמשך עבר להתגורר בניו יורק למשך כעשור. ובעשור האחרון הוא משמש כיועץ ויבואן אישי של ציודים אנלוגיים ואקזוטיים מחו”ל עבור אולפנים ומפיקים מוזיקליים בארץ.
“יאללה ביי”, “סיגל נחמיאס”, “רנה” של אריאל הורוביץ. הורוביץ, בנה של הפזמונאית והמלחינה נעמי שמר, פרץ בגדול בשנת 1998. מאז הוא המשיך בעשייה המוזיקלית, מתחת לרדאר, והקליט כבר שישה אלבומים. במקביל הוא כותב טור בעיתון “ישראל היום”.
אריאל הורוביץ – יאללה ביי (מתוך עמוד היוטיוב של אריאל הורוביץ) >>
“סיפור חיי” של נועה ג’ינו. שבוצע כחלק מפרויקט “תולדות המים” שהוציא דני סנדרסון ב-2001. באותו פרויקט ובו 13 שירים שכתב, השתתפו בין היתר שלמה ארצי, שלום חנוך, ברי סחרוף, גידי גוב ועוד רבים וטובים. וביניהם גם הזמרת האנונימית נועה ג’ינו, שזמן קצר לאחר צאת אותו אלבום החלה בתהליך חזרה בתשובה, ומאז נעלמה מהשטח. כיום היא יוצרת ומופיעה בעיקר למגזר הדתי.
“תמונה שבורה” של מוני ארנון משנת 1988. ארנון, שהיה מוכר כחבר להקת “האחים והאחיות”, זכה להצלחה גדולה. והשיר, שארנון הלחין למילותיה של אסתר שמיר, מושמע עד היום ברדיו באופן תדיר. ב-2011 הוא אף חודש על ידי אייל גולן. כיום הוא ממשיך להיות פעיל בשדה המוזיקלי, הן עם “האחים והאחיות” שמתאחדים לעיתים, והן במופע משירי סיימון וגרפונקל, עם המוזיקאי רני מש.
מוני ארנון – תמונה שבורה (מתוך עמוד היוטיוב של shpater) >>
