חבר מועצת העיר חדרה יניב דרי, העלה בחודש הקודם (ינואר 2023) הצעה לסדר בנושא ניקיון הפחים המוטמנים בעיר. “מאז שעברנו לפחים מוטמנים, התגלה כי מספר רב של פחים בבניינים נבנה באופן פגום לאורך שנים. זה התגלה בהליך משפטי לאחרונה והמשמעות היא שצריך לבצע התאמה להבא ולא יחזור על עצמו, ודבר שני – הפחים שכבר הוקמו.
“מה שקורה זה שיש שיטה שאפשר ליישם לטובת ניקיון טוב יותר של הפחים האלה. בגלל שאין להם ניקוז בתחתית, יש פסולת ומי נגר שהופך את הכל למטרד תברואתי – יתושים, סירחון ועוד. זה מצריך טיפול מעט שונה מהרגיל ולא רק שטיפה”.
בין היתר מציע דרי בהצעתו, מיגון העובדים בציוד מותאם, שטיפה במבנה והמיכל, ושאיבת הנוזלים. כל מיכל שכזה ינוקה בסבון תיקני ושטיפה נוספת. בנוסף מוצע לחטא בכלור ולהדביר על מנת למנוע מזיקים. “כל זה צריך להיות בנוהל מסודר של מחלקת התברואה עם אלמנטים של בקרה ופיקוח, זה ישפר משמעותית את איכות החיים של התושבים באזורים האלה, כשמההתחלה, הרעיון של פח מוטמן נועד לשפר את הסביבה. הרעיון טוב, היישום פחות טוב”.
פינוי פח מוטמן | צילום מסך מיו טיוב: חנה יריב
אפי רחמיאן משכונת הפארק אמר בנושא זה כי “הסתבר לנו שב-7-8 בניינים לפחות, הפחים מוצפים במים עקב מי נגר בין מטר לשני מטר, שבאים במגע עם הזבל. הריחות נוראיים, לא הייתה אכיפה בנושא. יש תוכנית לא יקרה שתיתן איכות חיים משמעותית לתושבים. אצלנו אטמנו את הפיר וקנינו פח מדגם אחר, כי המצב היה בלתי נסבל”.
מהעירייה נמסר: “מחלקת התברואה פועלת בשגרה לפינוי המוטמנים ובמהלך השנה מדבירה את סביבת המוטמנים ככל שישנם מזיקים ופעמיים בשנה שוטפת ומחטא המוטמנים. מעבר לפעולות אלה, והידוק ההנחיות של אגף ההנדסה להקמת פירים והצבת מוטמנים על פי אמות מידה נדרשות, האחריות על המוטמנים היא של ועדי הבתים וככל שנגרם נזק של בלאי זה באחריות הוועדים. כל נזק שנרם כתוצאה מפינוי מטופל על ידי הקבלן פינוי”.
