לאחרונה הבאנו לכם כאן באתר ‘מגדלור ניוז’ את סיפורו מעורר ההשראה של האמן גבריאל רענן מפרדס חנה כרכור, שלוקח את הפיסול למחוזות מיוחדים שספק אם נראו במקומותינו. כעת, תחת ההשפעה הקשה של מלחמת ‘חרבות ברזל’, הוא חושף כאן לראשונה את רצונו לעצב אנדרטה מיוחדת במינה לזכר הנופלים ובני משפחותיהם.
“הרעיון הוא חלון על פני האדמה המשקיף לספירלה של ידיות חרס עתיקות שאספתי. הידיות, ממש כמו הנופלים, מייצגות את ההיסטוריה של העם שלנו במקום הזה, ואת העובדה שהן חלק מכד שלם המסמל משפחה. בלעדיהן הכד לא שלם”, הוא אומר בראיון.
איך נולדה היוזמה?
“האמת היא שאני אוסף כבר הרבה שנים ידיות של כדים עתיקים שמפוזרות בכל מקום בו היו התיישבויות לפני שנים. הרבה פעמים החלק של הכד שנשאר שלם זו הידית, כי מדובר בקשת סגורה. יש המון ידיות בכל רחבי הארץ, שרידים מכל מיני תקופות, והרעיון הוא שכל ידית היא חלק מכד, כמו שמי שנופל במלחמה הוא חלק ממשפחה, וכשאין את הידית משהו חסר במכלול השלם והמשפחתי”.
עוד הוסיף רענן כי “במשך השנים ידעתי שאני לא מעוניין לשמור את הידיות כאוסף פרטי, אלא לעשות מהן יצירת אמנות שתרגש ותיתן לאנשים מקום למחשבה. בעבר חשבתי לבנות כד ענק מכל הידיות עם תאורה בפנים, אבל כעת נפל לי האסימון שזה הזמן הנכון והיצירה הזו תוכל להנציח בצורה מכובדת את הנופלים”.
מה יכלול תהליך היצירה?
“אנדרטות הן הרבה פעמים דבר בומבסטי וענקי שתופס הרבה מקום, אבל הרעיון שלי הוא שהידיות יסודרו מתחת לחלון של זכוכית עבה ואנשים ירכינו ראש כדי לראות את הספירלה הגדולה של הידיות – ספירלה שלצערנו ממשיכה, והרכנת הראש מסמלת את העצב על הנופלים. בנוסף, האדמה תסודר בצורת קונוס שמבחינה ויזואלית יורד כלפי מטה מהידית הקטנה עד הגדולה ונכנס לעומק האדמה”.
מאילו חומרים תיצור את האנדרטה?
“הכד מסמל הכלה ותקווה בימים טרופים אלה. הוא עשוי מחימר וזה גם מסמל את הקשר שלנו לאדמה – כי מעפר באת ואל עפר תשוב. האנדרטה צריכה להיות במקום בו יש תנועה מרכזית של אנשים, מעין קופסה פנימית עם חלון עבה שאפשר לדרוך עליו, מתחת לפני האדמה. בנוסף, הידיות יהיו מסודרות בספירלה בתוך החול או האדמה. בחלון ייתכן שתהיה אפשרות לכתוב את שמות הנופלים, יש עדיין שיקולים אמנותיים שאני מתלבט לגביהם”.
לגבי המיקום האפשרי של האנדרטה, מוסיף גבריאל: “אופציות שעלו לי בראש הן הטיילת בתל אביב או נמל קיסריה, שכן רוב הידיות נאספו בעיקר בחוף הים שם.
“אני קורא למועצות מקומיות או לתורמים פוטנציאליים להרים את הכפפה ולממש את הרעיון הזה, כדי שאוכל להביא את היצירה לידי ביטוי אמנותי בצורה הטובה ביותר. חשוב לי שבני משפחות הנופלים יוכלו לבקר באנדרטה ולמצוא בה סוג של נחמה”.
כזכור, בין שלל יצירות העבר של רענן תוכלו למצוא פסלי ג’ירפה ופיל מבקבוקי פלסטיק שהוצגו בזמנו בבית הנשיא ומיצג חול מרשים עבור עיריית ראשון לציון. במהלך המלחמה, כאשר בדומה לרבים כמות העבודה ירדה משמעותית, הכין בים מיצגים ייחודיים באווירת החטופים, אחד מהם נושא את הכיתוב Coming Home ובאחר דמויות פליימוביל קטנות יוצאות בשיירה ארוכה ממנהרות בבטן האדמה לצד הכיתוב: Free. כעת, כאמור, הוא מעוניין לקחת את יכולותיו האמנותיות בכל הנוגע למלחמת ‘חרבות ברזל’ צעד אחד קדימה. בהחלט ראוי להערכה.
עפ”י חוק העתיקות, אין לאסוף כלים עתיקים ולהעביר אותם ממקומם. כל כלי עתיק הוא שייך למדינה. בתחום העתיקות מיוצגת ע”י רשות העתיקות!