מי מאיתנו לא מתגעגע למרכזים מסחריים ולחנויות בטעם של פעם? בפרדס חנה כרכור ביכו לאחרונה את המתחם המיתולוגי הסמוך לגן גיבורים במושבה, בצירוף תמונה של שטח חולי מגודר ומנוכר, המיועד מן הסתם לבנייה.
“פעם היו שם חנויות. צביקה מכר שם ירקות ופירות. מאוחר יותר, במכבסה כיבסו לילד את המדים הלבנים. היו שם חנויות אומנויות מקומית. ולבסוף, כשנסגרו החנויות והוזנחו, משה ההומלס מצא שם בית. והיום…”, נכתב בפוסט שפורסם ברשתות חברתיות, זכה לכ-100 לייקים, רובם עצובים, ובנוסף גרר לא מעט תגובות נוגות על ימים שהיו ואינם עוד, לצד מפוכחות יותר על המציאות שרובה ככולה עוסקת בבנייני מגורים חדשים.
“בעל הקרקע עשה את השיקולים שלו ומכר את הנכס. אי אפשר לאלץ את בעלי המבנים והקרקעות להפוך את הנכסים שלהם לאתרי שימור”, נכתב. “מה היה מיוחד בח’ירבה הזאת כדי להשקיע שם הון תועפות? איזה ערך היסטורי היה למבנה הרחוב הזה? חנות ירקות? מכבסה? חנות ספרים מדשדשת? חצר השוק בפרדס חנה זה סיפור אחר ולמרות ההשקעה האדירה והחלומות.. הפך למקום נטוש כאבן שאין לה הופכין”.
מנגד, היו תגובות בסגנון “עצוב. עוד מפלצת שיש שחור-אפור נולדה”; “אוי איזה עצוב…מקום שהיה צריך להיות כמו חצר השוק עם פוטנציאל לפרוח כלכלית, ממש חבל”; “חבל זה היה מבנה יפהפה! אין ערך לשום דבר יותר”; “איך פרדס חנה נהרסה לגמרי. צריך להחליף את השם שלה, פרדסים כבר אין והצפיפות בלתי נסבלת” ו”ביזיון אמיתי”.
כמו כן, הציפו תושבים את בעיות החנייה במקום, שצפויות כעת להתגבר. “הבעיה היא בתכנון הלקוי. הכבישים בכרכור לא יכולים להכיל את כמות המכוניות שנוסעות, בטח ובטח גם את המכוניות שמחפשות חנייה”, נכתב. “מי שנתן אישור לכל המגדלים שקמו בכרכור לא לקח בחשבון שלכל משפחה יש לפחות שתי מכוניות וככה הנסיעה או החנייה בכרכור הפכו לסיוט מתמשך. ועוד לא הגעתי למבנים לשימור ועוד. עצוב עצוב”.
לנו לא נותר אלא להצטרף לגעגועים הנוגים ולקוות שמשהו מהצביון הכפרי-קהילתי בכל זאת יישמר, קל וחומר במושבה הנושאת את השם ‘פרדס’.
לא רק בפרדס חנה הרסו מבנה גם אצלינו ראש העיר הרסה בית קולנוע ששם הועברו עולים בלתי לגאליים שעלו מן החוף אחרי שידרוג מספינה