כל מה שת’, תושבת המרכז, חפצה בו היה ניתוח אסתטי להרמת החזה, לאחר שאיבדה עשרות קילוגרמים בדיאטה. אך לרופא שאליו הופנתה ממכון אסתטיקה מוכר היו ככל הנראה תוכניות אחרות, כך לפחות נטען בתביעה אותה הגישה ת’ באמצעות עורכי הדין דוד פייל וגל מרקוביץ’ נגד הרופא ונגד המכון.
על פי התביעה, חרף נתוניה של האישה ובקשתה להרמת חזה בלבד, ייעץ לה הרופא המנתח לבצע גם הגדלת חזה. לדברי עוה”ד פייל ומרקוביץ’, הניתוח בוצע בחריגה משמעותית מההנחיות הרפואיות והפרקטיקה המקובלת בתחום ובמהלכו הרופא החדיר לגופה שתלי סיליקון גדולים מאלה שסוכם עליהם.
מחדלי הרופא המנתח לא נעצרו כאן, וכאשר התובעת חזרה אל המרפאה יומיים לאחר הניתוח והתלוננה על כאבים עזים וחום, הרופא התעלם מהסימנים המובהקים של זיהום, לא ביצע לה בדיקה גופנית, לא הסיר את החבישה, לא מדד לה חום והסתפק במתן משככי כאבים בלבד.
מספר ימים לאחר מכן הגיעה שוב האישה לביקורת, למרות שהמשיכה לסבול מכאבים עזים וחום ובבדיקתה אף נצפו סימנים מובהקים של זיהום. על פי עדותה הרופא ציין בלקוניות כי החזיה היא זו שגורמת לכאביה והפנה אותה לרופא המשפחה בשאלה של פטרת.
יומיים לאחר מכן ציין הרופא ברישומיו כי האישה נבדקה על ידו מספר פעמים בעקבות תלונות על כאבים חזקים בחזה, וכי בבדיקות הללו לא התגלו כל ממצאים. “על-פי התיעוד הרפואי מזמן אמת, ועל פי גרסת התובעת עצמה – הרופא המנתח כלל לא הסיר את החבישה, כך שלא יכול היה להעמיד קביעות אלה”, טוענים עוה”ד פייל ומרקוביץ’ בתביעה אותה הגישו.
ד”ר אפרים דביר, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית מ”פורום רופאים”, שחוות דעתו צורפה לתביעה, קבע כי הרופא המנתח התרשל מלכתחילה כשהחדיר שתלי סיליקון לגופה של אישה, בעוד שעל פי הנתונים הגופניים שלה טרם הניתוח, ניתן היה לבצע בה ניתוח להרמת חזה בלבד, מבלי להחדיר לה כלל שתלי סיליקון, עם השגת תוצאה אסתטית ואופטימלית.
שתלי הסיליקון כרוכים בסיבוכים מאוחרים, לרבות זיהומים, הזעה של הסיליקון וגידולים. “היה צריך להסביר זאת לתובעת ולהמליץ לה על חלופה אפשרית של הרמה בלבד, שתוצאותיה לא פחות טובות, אל מול הסיכונים”, קבע ד”ר דביר בחוות דעתו.
הסיכון לזיהום כתוצאה מהחדרת שתלים אכן התממש אצל התובעת ולאחר הניתוח היא סבלה מחום גבוה וכאבים עזים וחריגים. אך על פי התביעה, חרף ביקוריה התכופים אצל הרופא לאחר הניתוח, הוא לא ביצע לה בדיקה גופנית, לא מדד לה חום, לא הסיר את החבישה והסתפק במתן משככי כאבים.
השיהוי הניכר באבחון ובטיפול בזיהום בו לקתה התובעת, גרם להתפתחות נמק, והיא נזקקה לניתוח בהרדמה מלאה במהלכו שלפו הרופאים מגופה את השתלים. לאחר הניתוח נאלצה האישה לעבור טיפול אנטיביוטי ממושך וכן להליכי תיקון כירורגיים נוספים.
עו”ד דוד פייל. צילום: לני מידן
“לו אובחן הזיהום בשלב מוקדם יותר, ניתן היה להתחיל טיפול אנטיביוטי מתאים, למזער את הזיהום ולהימנע מההשתלשלות הסוערת שאירעה, לרבות הצורך בהוצאת השתלים, ההטריה והנזקים האסתטיים שעמם נותרה התובעת”, קובע ד”ר דביר בחוות דעתו.
ד”ר דביר העריך את נכותה הצמיתה של התובעת כתוצאה מרשלנות הנתבעים בשיעור של 10% בגין צלקות מכערות ומכאיבות, וקבע כי היא זקוקה לניתוח חוזר לתיקון העיוותים בשדיה, שעלותו נאמדת ב-100,000 שקלים.
“טרם אירועי התביעה היתה התובעת אישה עצמאית ופעילה, עבדה כקוסמטיקאית בעסק עצמאי שהקימה במו ידיה במשרה מלאה, בישלה, ניקתה וניהלה חיים עצמאיים ומלאי תוכן”, טוענים עוה”ד פייל ומרקוביץ’ בתביעה. “מיום שבו נגרמו הסיבוכים בגופה ועד היום, היא נקלעה למצב פיזי ונפשי קשה, לא שבה עוד לעבוד וחייה הפכו לחיי הישרדות וסבל יומיומי”.
לדברי עוה”ד פייל ומרקוביץ’, כתוצאה מהניתוחים וההליכים הרפואיים הרבים אותם נאלצה לעבור, נזקקה האישה תקופה ארוכה לסיוע בני משפחתה, ובנוסף נקלעה למצב נפשי קשה וסובלת מדימוי עצמי נמוך. ד”ר אייל עשור, פסיכיאטר מ”פורום רופאים” שחוות דעתו צורפה לתביעה קבע כי התובעת סובלת מנכות נפשית בשיעור 20% כתוצאה מאירועי התביעה.
בימים אלה הגישו עוה”ד פייל ומרקוביץ’ תביעה לפיצויים, בשמה של האישה, נגד המכון ונגד הרופא המנתח, בסכום המקסימלי שבסמכות בית המשפט (2.5 מיליון שקלים). התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.
