שבוע קשה עבר על אזרחי ישראל, עם שלושה פיגועים ו-11 נרצחים בבאר שבע, חדרה, ובני ברק. ביום ראשון האחרון, חדרה הפכה להיות זירת קרב, הרס והרבה עצב. שני מחבלים שהגיעו לתחנת האוטובוס ברחוב הרברט סמואל הסמוכה לכיכר המשטרה בעיר פתחו בסביבות השעה 20:45 במסע ירי בסופו מצאו את מותם לוחמי מג”ב שיראל אבוקרט ויזן פלאח ז”ל.
הרבה מזל היה שם – כאשר כוח מסתערבים שהיה באותה עת בפיצוצייה סמוכה ובמסעדת שאולי חתר למגע במהירות וחיסל את המחבלים שנראו מנוסים מאוד, והצטיידו בתחמושת שהיתה עלולה להביא לאסון כבד במיוחד.
צבי וייס, פראמדיק מד”א, עבד באותה עת בתחנת מד”א באור עקיבא כשקיבל את הקריאה ראשונה על אירוע ירי בחדרה. הוא סיפר השבוע על תחושותיו. “יש לי מלא מחשבות בראש ואני לא כזה יודע מהיכן להתחיל”, כתב וייס בחשבון הפייסבוק שלו.
“נתחיל בזה שמי שלא מכיר אותי אני פראמדיק במד”א ואתמול בערב עבדתי בתחנת אור-עקיבא. בשעות הערב כאשר התקבלה הודעה על אירוע הירי בחדרה אני ופארמדיקית נוספת (יובל) ישר קפצנו לניידת ויצאנו לכיוון. תחילה חשבנו שמדובר בארוע פלילי אבל בדרך לשם מכל הדיווחים במערכת הקשר הבנו שמדובר בארוע “חריג” וכנראה שמדובר בפיגוע.
// הפראמדיק צבי וייס. צילום מסך: מתוך הפייסבוק, פרטי
“אני 30 שנה חלק ממד”א ולצערי הייתי נוכח בכל הפיגועים בעבר ומה שקרה אתמול לא פסח מעלי וזה זרק אותי אחורה בזמן בצורה שלא תיאמן. אני לא מבין כמה שינאה ורועה יש באדם שמוכן לקחת כלי נשק חם או קר ויוצא מביתו ביודעין שלא יחזור אליו והכל כדי ליטול חיים של מישהו אחר ועוד הכל בשם הדת (לא משנה עם אתה נוצרי ,מוסלמי,יהודי או צ’רקסי) ואידאולוגיה מעוותת??
“לאחר שאני ויובל פינינו פצוע לבית החולים חזרנו לזירה כדי לנסות לעזור לעוד מי שמבקש/צריך ולאחר שהבנתי שאין עוד פצועים בשטח לצערי נאלצתי לקבוע את מותה של חיילת המגב שנרצחה בפיגוע הנוראי הזה. בתחילה שהגעתי לזירה יצאה לי לבדוק את שיראל אבוקרט ואת יזן פלאח ז”ל שבאותו הזמן שכבו על הכביש. לאחר שהבנתי שאין ביכולתי לעזור להם בדרכי שלי נפרדתי מהם עוד בזירה.
“מרגע זה כל מחשבותי היו עם ההורים אחים אחיות, בני המשפחה וחברים שהולכים לקבל את ההודעה המרה מכל. אני שולח מכאן חיבוק ענק וצער גדול על מות יקירכם. מקווה שנדע ימים טובים יותר. ואתם כוחות הביטחון… תשמרו על עצמכם ותודה על כל מה שאתם עושים בכל יום וכל השנה כדי לשמור עלינו”.
