במסגרת התכנית הלאומית לניטור ביולוגי של משרד הבריאות, הנתמכת ע"י הקרן לבריאות וסביבה, בדקו ד"ר תמר ברמן וד"ר זהר ברנט-יצחקי מהמחלקה לבריאות וסביבה במשרד הבריאות, יחד עם ד"ר אפרת רורמן וד"ר לודה גרויסמן מהמעבדה הארצית לבריאות הציבור במשרד הבריאות, את מידת החשיפה של ילדים בישראל לעשן טבק סביבתי (עישון פסיבי), במהלך החודשים יולי 2020- יוני 2021, בקרב 166 ילדים בני 11-4 מישובים שונים (עירוניים וכפריים) וממגזרים שונים.
עיקרי תוצאות המחקר:
- כשליש (33%) מהילדים במחקר (גיל 11-4) חשופים לעישון סביבתי, כלומר ניתן למצוא ריכוזים מדידים של קוטינין, תוצר פירוק של ניקוטין, בשתן שלהם.
- מדיניות העישון בבית משפיעה על חשיפת הילדים לעישון. בבתים בהם אסור לעשן בתוך הבית, ריכוז הקוטינין בשתן של הילדים נמוך יותר.
מדובר במחקר המשך למחקרים שבוצעו על ידי משרד הבריאות בשנים 2011 ו 2015 – 2016. במסגרת המחקר בוצעה מדידה של קוטינין (תוצר פירוק של ניקוטין) בשתן של מתנדבים על פי גישת ה"ניטור ביולוגי".
הילדים המשתתפים במחקר מסרו דגימות שתן, שהועברו למעבדה הלאומית לניטור ביולוגי במעבדה הארצית לבריאות הציבור במשרד הבריאות. בדוגמאות השתן נמדד ריכוז קוטינין (תוצר פירוק של ניקוטין), וכן קריאטינין (מדד המצביע על מיהול השתן).
עישון פאסיבי מסוכן כפול ממה שחושבים
מחקר שנערך בעבר בבריטניה גילה כי הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם כתוצאה מעישון פסיבי הוא כפול ממה שנחשב עד תחילת שנות ה-2000. החשיפה מגבירה את הסיכון ללקות במחלת לב בשיעור של עד 60 אחוזים. מחקרים קודמים גילו כי עישון פסיבי מגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם בשיעור של 25 עד 30 אחוזים.
צוות החוקרים מבית החולים סנט ג'ורג' בדק 4,792 גברים במשך 20 שנה. במחקר נבדק הקשר בין קוטינין – סמן בדם המעיד על חשיפה לעישון, לבין הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי. הנבדקים, בגילאי 40 עד 59, הגיעו מ-18 ערים שונות ברחבי בריטניה. המחקר המפורסם בגליון החדש של כתב העת BMJ גילה כי אלה שהיו בעלי הרמות הגבוהות ביותר של קוטינין בדם, כלומר, נחשפו לעישון בשיעור הרב ביותר, היו בסיכון גבוה ב-50 עד 60 אחוז ללקות במחלת לב. עם זאת, לא נמצא קשר בין רמות גבוהות של הסמן קוטינין, לבין סיכון מוגבר לשבץ מוחי.