“הכתה בראשה ובגופה, גם כשנפלה אל רצפת חדר השירותים”: לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע (21.2.23) את יהודית מרר (75) מאור עקיבא, בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לאחר שרצחה את אחותה, זריפה מאמוס בת ה-78, ב-3.6.21, היום (6.7.23) נגזר עונשה והיא תשלח לשנים בכלא.
המשטרה פתחה אז בחקירה עם קבלת דיווח על גופת אישה שנמצאה בדירה בחדרה לאחר שהוכתה בחפץ קהה. פעולות חקירה ראשוניות שבוצעו בזירה ע”י שוטרי תחנת המשטרה בחדרה הובילו למעצרה בזירה של מרר. החשודה נחקרה ביחידה ללוחמה בפשיעה במרחב מנשה ומעצרה הוארך מעת לעת, עד להגשת כתב אישום נגדה בבית המשפט המחוזי בחיפה.
רצח זריפה מאמוס בחדרה: אחותה מאור עקיבא נעצרה בחשד למעשה [וידאו]
מעצרה של תושבת אור עקיבא החשודה ברצח אחותה בחדרה – הוארך
ילדיה של המנוחה וילדיה של הנאשמת סיפרו בעדויותיהם במשטרה כי בין השתיים היה סכסוך על רקע רצונה של המנוחה שאחותה תפסיק להתגורר בדירתה כפי שהיה בחודשים שלפני הרצח. הנאשמת הודתה תחילה שתקפה את האחותה הגדולה, אך אמרה שלא התכוונה לרצוח אותה. בהמשך חקירותיה חזרה בה וטענה שלא פגעה בה.
זירת הרצח בחדרה | דוברות מד”א
לפי כתב האישום שהגישה נגדה פרקליטות מחוז חיפה, מרר, שגרה יחד עם אחותה באותו הבית, התנפלה עליה באמצעות מכתש עלי בזמן שהיא נמצאת בשירותים, והכתה אותה פעמים רבות בכל חלקי גופה עד שלבסוף רצחה אותה. לאחר מכן החביאה את כלי הרצח בבית. היא הואשמה בעבירה של רצח בכוונה תחילה. במהלך המשפט התברר על פי חוות דעת של פסיכיאטר מטעם המדינה, שהיא כשירה לעמוד לדין, מבינה את האישום נגדה ושאינה זקוקה לטיפול פסיכיאטרי. אולם יחד עם זאת נקבע כי האחריות לביצוע המעשה היא מופחתת.
בהחלטתם השופטים קבעו כי מרר לא תורשע בעבירת רצח אלא בגרימה למוות, זאת בעקבות חוות דעת שבה הוכח רקע של בעיות נפשיות שהתעצמו בבוקר הרצח. כמו כן, הנאשמת הורשעה גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. מאז האירוע, מרר לא שיתפה פעולה עם המשטרה ובית המשפט.
השופטים כאמור קבעו שמרר כשירה לעמוד לדין ומבינה היטב את ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה. אולם בהכרעתם שלא להרשיעה בעבירת רצח, היא למעשה זוכתה מחמת הספק והורשעה באחריות מופחתת, כך שלא תרצה מאסר עולם. גזר דינה יינתן במהלך השבועות הקרובים.
כאמור, היום (6.7) גזר בית המשפט המחוזי בחיפה 18 שנות מאסר על מרר. “מדובר באירוע פתאומי ואכזרי אשר טלטל את בני המשפחה, שמט את הקרקע מתחת לרגליהם והותירם שבורים וכאובים”, קבעו השופטים וציינו כי מרר לא לקחה אחריות על מעשיה. “מעשה פלצות, מעשה זוועה של ממש…המנוחה הייתה לא אחרת מאחותה, בשר מבשרה, והעובדה שאותה אחות אשר בעצמה סבלה מבעיות רפואיות קשות הסכימה לקבלה תחת צל קורתה בצר לה מקום בו ילדיה שלה נמנעו מעשות כן והיא גמלה לה ברעה תחת טובה”.
