מגדלור ניוז

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בחיפה החליטה להפקיד את התוכנית לשמורת טבע ימית – “שמורת טבע ים עתלית-רכס עמוק”. השמורה החדשה מתפרסת על שטח כולל של כ-26 אלף דונם וממוקמת כ-10 קילומטר מערבית לקו החוף בין כפר גלים בצפון לעתלית בדרום. השמורה ממוקמת בעומק הים מול חוף הכרמל, השמורה מגנה על רכסי כורכר תת ימיים המצויים בעומק קרקעית של 95-130 מ’ ועל “גני הספוגים” הייחודיים שהתפתחו עליהם, על אזורי המגע שבינם לבין הקרקעית הרכה שסביבם ועל שטחי קרקעית רכה בעומקים שבין 67-253 מ’ מתחת לפני הים. כמו כן, מגנה השמורה על עמודת המים – בין הקרקעית ופני השטח של המים. השמורה מרוחקת כ- 7.7 ק”מ מקו החוף בגבולה המזרחי ועד כ- 12.3 ק”מ מקו החוף בגבולה המערבי, ואינה נושקת לקו החוף.

[read more]

במרחק של כ 10 ק”מ מערבית לרכס הכרמל בים התיכון נפרס רכס כורכר עמוק ובו רצף של בלטים בעומק שבין 95-130 מטרים מתחת לפני הים – פסגותיו החשופות של רכס הכורכר. על פני הבלטים מצוי בית גידול ייחודי לאזורינו, המכונה “גן ספוגים”. גני ספוגים משמשים בסיס למערכת אקולוגית שלמה, מכיוון שהספוגים (בעלי חיים ישיבים הצמודים לקרקעית ללא יכולת תנועה ומסננים את מזונם מהמים) יוצרים מבנים תלת ממדיים מורכבים אשר מגדילים עוד יותר את מורכבות השטח ויוצרים נישות למגוון בעלי חיים נוספים. עושר ומגוון המינים משתנה בין הבלטים השונים. כמו כן, קיימת חפיפה מעטה מאוד בהרכב חברת הספוגים המאפיינת את גני הספוגים בעומקים אלה בהשוואה למים הרדודים (0-40 מטר) בחופינו, והם מאכלסים גם מינים שנמצאו בעבר במים הרדודים ואינם מצויים בהם עוד.

// שטח השמורה החדשה. צילום: מתוך GOVMAP

עמודת המים מעל גני הספוגים צפויה להיות עשירה במיוחד, כפי שנצפה בגני ספוגים אחרים מול חופי ישראל. בעלי חיים רבים המצויים בה תלויים במישרין או בעקיפין בגני הספוגים שעל הקרקעית. חלק מבעלי החיים ניזונים בגני הספוגים עצמם, או משתמשים בהם כאתרי מסתור ורבייה (דיונונים לדוגמא). בעלי חיים אלה מושכים לאתר בעלי חיים טורפים (כגון דולפינים ודגי סיריול אטלנטי) המשחרים בו לטרף. בעלי חיים שונים, למשל דיונונים, מנצלים את כל עמודת המים במהלך חייהם. הטלת הביצים מתבצעת בצמוד לקרקעית, והתטולות צמודות לבעלי חיים ישיבים, בעוד שהפרטים הבוקעים מהן שוהים בסמוך אליה במשך היום, ועולים לעמודת המים לשחר לטרף במהלך הלילה (נדידה יממית אנכית). מכאן החשיבות שבשמירה הן על הקרקעית והן על עמודת המים בשמורה כמכלול.

// העולם המופלא של שמורות הטבע הימיות. צילום מסך: מתוך הסרטון “שמורות ימיות בישראל” (מעמוד היוטיוב של אייל ברטוב

במצע הרך, המורכב מגרגרים וחלקיקים בודדים הנעים ממקום למקום, מרבית בעלי החיים המצויים בתוכו ועליו הם בעלי יכולת ניידות כלשהי. הרכב האוכלוסייה של הקרקעית נקבע על סמך מכלול של גורמים כדוגמת הרכב סדימנט, גודל גרגר, עומק הקרקעית, עוצמת התאורה החודרת אליה ועוד. לאורך חופי ישראל, גודל הגרגר בסדימנט הולך וקטן ככל שמעמיקים ומתרחקים מקו החוף. במים עמוקים יותר עולה החלק היחסי של טין וחרסית שגודל הגרגר שלהם קטן. בעומקים שבין 80-130 מ’, המצע חרסיתי-טיני, הדומה במרקם שלו לבוץ-חימר. באזור זה מצויים בקרקעית חורים, תלוליות וגומות בצורות שונות שמקורן בפעילות בעלי חיים. האורגניזמים הבולטים בקרקעית הרכה בעומקים אלה הם: סרטנים ארוכי בטן (שרימפסים), נוצות ים, אלמוגים רכים, כוכבי ים, תולעים רב זיפיות וכן דגי גרם וסחוס החיים בקרקעית או בסמוך אליה. גם בעמודת המים שמעל הקרקעית הרכה בתחום השמורה המוצעת תועדו מיני ים פתוח בעלי חשיבות רבה כגון צבי ים, דגים מעופפים (דאון אטלנטי) ודולפינים מהמין סטנלה מפוספסת Stenella coeruleoalba.

בתי הגידול המרכזיים בקרקעית השמורה המוצעת: גני ספוגים ייחודיים ומגוונים שהתפתחו על רכסי כורכר תת ימיים בעומקי הדמדומים, וכן הקרקעית הרכה בעומקים שבין 67-253 מ’ בה מתקיימת חברת מינים שונה מזו של הרכסים, והיא מיוצגת בחסר באזורים שנקבעו כשטחי חיפוש לשמורות ימיות במסמך המדיניות של מנהל התכנון למרחב הימי של ישראל בים התיכון, ולפיו יש חשיבות רבה לקיום שמורה באזור זה. תכנית זו מהווה, כאמור, פירוט והרחבה לשטח חיפוש לשמורת טבע ימית בהתאם למסמך המדיניות, כפי שאושר במאי 2020.

[/read]

עקוב
Notify of
guest
0 .
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן