הציוץ אותו פרסם לפני כחודשיים חבר המועצה בבנימינה גבעת עדה בועז ינון – הפך לדיון סוער בישיבת המועצה המקומית של החודש שעבר.
בחודש מאי האחרון, עוד לפני שהושבע ינון כחבר מועצה יש לציין, הוא פרסם את הציוץ הבא: “יודונאצים ביצעו לימודי הנהג ערבי, כיכר הגיבורים, כביש 652 בנימינה. 23:50 – כעשרה גברים בחולצות שחורות, חלקם עם כיפות עצרו רכב נוסע ובו בן אדם. ערבי. הוציאו אותו מרכב, הכו אותו ושברו עליו בקבוקי זכוכית. 50 מטר מהבית שלי”.
מדובר היה באירוע חריג של לינץ’ באזור שוני, ממש סמוך לביתו של חבר המועצה הטרי. הוא כאמור פרסם את הציוץ הזועם והשתמש במילה החריפה “יודו-נאצים” – מה שלא היה מקובל על חלק מחברי המועצה. אלה, העלו את הנושא לדיון.
“אנו חברי מועצת בנימינה גבעת עדה מגנים בשאט נפש את השימוש הבלתי ראוי בביטויים כגון “יודו-נאצים” כלפי מי מהתושבים”, אמר חבר המועצה מנחם ברגב. “התבטאויות מסוג זה אינן ראויות לשימוש במושבותינו ובכלל. חברי המועצה מצפים מנבחרי הציבור לשמש דוגמא אישית חיובית בעניין זה”.
יודונאצים ביצעו לימודי הנהג ערבי, כיכר הגיבורים, כביש 652 בנימינה.
23:50 – כעשרה גברים בחולצות שחורות, חלקם עם כיפות עצרו רכב נוסע ובו בן אדם. ערבי.
הוציאו אותו מרכב, הכו אותו ושברו עליו בקבוקי זכוכית.50 מטר מהבית שלי
🏴🏴🏴🏴🏴 pic.twitter.com/zMngtqtXpR— מעוז معوز Maoz (@maozinon) May 27, 2021
חברת המועצה אביטל תבור הוסיפה ואמרה “מרשה לעצמי, כנכדה לניצולי שואה, השימוש בביטוי פוגע גם בי ואמרתי למעוז באופן ישיר. מפה ולגנות חבר מועצה על שימוש בשפה כזו או אחרת, לא עשינו את זה עד עכשיו ולא עשינו את זה ברמה היותר רחבה של בכלל לגנות אלימות. לגשת למקרה מאוד ספציפי, בעיני אפילו להשתמש באלימות בכדי לגנות אלימות”.
חבר המועצה אהרון שיאחי הוסיף כי חברי המועצה “מגנים את האמירות, אך לא מגנים אותו (את חבר המועצה). זה יצא מכל פרופורציה”.
בשלב זה אמר חבר המועצה המדובר מעוז ינון: “מה יצא מפרופורציה? יהודים עשו לינץ’ בערבים. זה לצאת מפרופורציה?”.
חבר מועצה נוסף ציין: “זה לא הנושא. אלא שימוש במושג בלי שמות. המועצה מגנה שימוש במושג הזה”.
ינון בשלב זה כעס על עצם הדיון: “אני מבין ממנחם שחלקכם עוקבים אחרי בפייסבוק, מזמין את כולם פה לעקוב אחרי. וגם לשתף, למשל התחזוקה הפושעת של טיילת שוני, רק בזכות הפוסטים שלי ושל תלם עשו שם פלסטר.
“מניח שמנחם ראה את הפוסט שלי, לא מאחל לאף אחד מכם להגיע לזירת לינץ’, מצאתי שכנים שלי שאומרים לי שעשו לינץ’ יהודים בערבי הדם שלו בכיכר נוזל מהראש. אחרי שתחוו דבר כזה, ותשמעו תושבים מפוחדים שמספרים לכם מה יהודים עשו הרגע, אני בחרתי במילה יודונאצים ולא חוזר מהאמירה הזו, מקווה לא להשתמש לעולם בביטוי הזה.
“זה הפוגרום השני שהתרחש בבנימינה , היה עוד אחד שבו היו מאות יהודים שמנסים לעשות שפטים בערבים. אל תטמנו את הראש בחול, להיתפס למילה כזו שאתה רואה את הדם נשפך, אירוע חמור קשה קרה כאן. אירוע שקרה בבית שלנו, המועצה צריכה להתכנס לגבי זה. איך מונעים מהדברים האלה לקרות ביהודים או ערבים. שואל כאן איפה המשטרה? המשטרה יודעת שהקורבן אין לו עבר פלילי ולא עושה עם זה כלום ורק עם לחץ שלנו אולי נצליח לגרום להם לעשות משהו”.
חבר המועצה ברגב כעס: ”בלבלתם את היוצרות. נאציזם זה לא אלימות ולינץ’. זה תורה של מדינה להשמיד את כל היהודים שהפכה למדיניות ממשלתית. אין לזה שום אח ורע למה שאתם מתארים. לכן ההצעה הזו מתמקדת אך ורק בשימוש בביטוי האיום והנורא הזה שמקומו לא פה”.
ראש המועצה איתי וייסברג סיכם: ” אני ממש מזועזע. יש כמה ביטויים שאני נדהם שלא מזעזעים אתכם. לא מבין איך אפשר לעלות על הדעת לומר את המילה הזאת. בהצעה אין בן אדם או שם. הדיון הוא עקרוני. אתם כנראה לא מבינים מה הביטוי הזה עושה לניצולי השואה. בכוונה הקפדנו לא לשים שמות. היה מקום להתרעם על מה שהיה שם, אבל להגיד עכשיו שאתה לא מתנצל על זה מטריד אותי. לא שמתי את הנושא כהחלטת הנהלה, זו חלטה אישית כבן אדם שאכפת לו. יודונאצים לא קשור לאלימות”.
לבסוף הצביעו חברי המועצה נגד שימוש במילים מסוג זה במושבה ובייחוד מצד נבחרי ציבור. 8 הציבעו בעד, 2 נגד (מעוז ינון, קרן מאיר) ואילו 2 נמנעו (שלומי סלמה, אביטל תבור).