במחקר שנערך בבריטניה והובא באתר ‘וואלה’, נמצא ששיעור ההדבקה של מחוסנים עומד על 0.2 אחוזים, שזה אומר שאחד מכל 500 בני אדם נדבק בקורונה למרות שחוסן. עוד מתברר שגם אלה שהתחסנו נגד קורונה – אומנם מוגנים יותר, אבל לא מוגנים לגמרי. התברר כי הסיכוי להידבק למרות החיסון אינו שווה עבור כולם, וישנם 4 גורמים שאותם ניתן לסמן כמגבירי סיכון:
1. סוג החיסון
נתוני האמת ממשיכים להיאסף כל הזמן. החיסון של פייזר (שבו חוסנה אוכלוסיית ישראל) הוא בעל יעילות של 95 אחוזים בהפחתת הדבקה, החיסון של מודרנה קרוב אליו מאוד עם יעילות של 94 אחוזים. החיסון של ג’ונסון אנד ג’ונסון עם 66 אחוזים, החיסון של אסטרה-זניקה עם 70 אחוזים.
2. הזמן שעבר מאז המנה האחרונה שקיבלתם
מחקרים ראשוניים (אחד מהם נערך כאן בישראל) שהתפרסמו לאחרונה וטרם עברו ביקורת עמיתים מצביעים על כך שהעמידות החיסונית כתוצאה מחיסוני פייזר שוככת במהלך 6 החודשים שלאחר החיסון הראשון. הנתונים על מצב הנוגדנים בששת החודשים שלאחר מנת החיסון השנייה עדיין מעובדים, אבל נראה סביר שהם מתנהגים באופן דומה – ומכאן הצורך במנת הבוסטר השלישית.
3. וריאנטים
אחוזי היעילות של החיסון של פייזר, שעמדו על 95 אחוזים מול הנגיף המקורי, ירדו מעט ל-93 אחוזים מול וריאנט אלפא ול-88 אחוזים בהתמודדות מול וריאנט הדלתא. כך שגם סוג הווריאנט שאליו נחשפתם (דבר שלרוב אין לכם דרך לדעת אותו) ישפיע על הסיכוי שלכם להידבק למרות שחוסנתם.
4. המערכת החיסונית שלכם
חוזקה של המערכת החיסונית לרוב יורד עם הגיל וגם מצבים רפואיים כרוניים או ארוכי טווח עלולים להחליש את התגובה החיסונית. אלה הסיבות שבעטיין קשישים ואנשים עם מצבים של דיכוי חיסוני נוטים לפתח פחות נוגדנים בעקבות חיסוני הקורונה ונחשבים לפגיעים יותר להדבקה. ברוב המדינות קבוצות אלה קיבלו עדיפות בחיסון, מה שאומר שהם חוסנו בשלבים המוקדמים יותר, כדי להגן עליהם. אבל זה גם אומר שההגנה החיסונית שלהם מתחילה לרדת מוקדם יותר.