היא מנהלת את כספי ועד הבית מזה שנים, אך פנייה שלה לאחרונה לבנק ישראל היתה חריגה במיוחד: “הכסף שאספתי נשרף במיקרוגל”.
גמלאית מאזור המרכז תיארה לאחרונה כיצד נחרכו אצלה בבית מעל 70 שטרות, בשווי של קרוב ל-10,000 ש”ח. “אני מנהלת את ועד הבית של הבניין וגובה כסף מדיירים. השבוע אספתי את כל השטרות בסך אלפי שקלים. מחשש לקורונה נגעתי בשטרות עם כפפות ובתמימותי קיבלתי עצת חברה, הכנסתי אותם לקערת פלסטיק עם אקונומיקה וחיממתי אותם במיקרוגל כדי לחטא אותם. יצאתי מהמטבח ומיד חזרתי כשאני מריחה ריח שרוף והכסף נשרף”.
בפנייתה כתבה כי “אני מרגישה אשמה גדולה הן בגלל שזה כסף שלא שייך לי והן משום שאני אזרחית נאמנה ומעולם לא גרמתי להשחתת כסף. אני מתכוונת לשים בקופת הועד שיק מחשבוני על הסך הנ”ל, ולהחליף את השטרות הפגומים. זה גורם לי לתסכול ומקשה עלי עוד יותר להעביר את הימים הקשים האלה ספונה בבית, שלא לדבר על העניין הכלכלי- הכנסתי החודשית שהיא פנסיה לא גבוהה”.
המקרה החריג הועבר לבדיקה במחלקת המטבע בבנק ישראל ובה נבחנו השטרות על ידי מומחי זיהוי השטרות בבנק ישראל ונמצא כי אכן הם מקוריים. לפיכך, הוחלט לזכות את חשבונה של ר’ בכל סכום הכסף שנשרף והם הופקדו בחשבון וועד הבית.
// השטרות החרוכים. צילום: דוברות בנק ישראל
לדברי מנהל אגף המזומנים במחלקת המטבע בבנק ישראל, אמיר ספרנוביץ’, “הבנק מעניק שירות לציבור של החלפת שטרות או מטבעות שנפגמו אגב שימוש, וזאת באמצעות פניה לבנק ישראל והצגת השטרות או המעות שנפגמו.
“השירות לציבור ניתן בקופת בנק ישראל בירושלים בכל סכום או באמצעות שליחת בקשה בדואר – בדואר ניתן בסכום של עד 1,500 ₪. חשוב לציין כי נגיף הקורונה אינו מועבר על ידי שטרות או מטבעות, ומיותר לציין כי שטרות הכסף בישראל מכילים חוטי ברזל העלולים להתלקח במיקרוגל”.
לדברי נורית פלתר איתן, ראש מחלקת התקשורת בבנק ישראל, “במסגרת השירות לקהילה, אנו מחליפים אלפי שטרות בשנה, שניזוקו, נקרעו, התבלו ועוד. אבל מקרה של הרתחת שטרות במיקרוגל עוד לא היה לנו, גם בבירור בקרב בנקים מקבילים בחו”ל, לא נתקלנו במקרה כזה ומצאנו לנכון ליידע את הציבור שלא יעלה על דעתו של מישהו נוסף לחמם שטרות במיקרוגל”.
