בלוק 803, שכונת שז”ר באור עקיבא. בוקר יום ראשון. כך זה נראה. מראות של עולם שלישי. עמוד תמך שמעליו סלון בית מתפורר לחלוטין. מי שמבחין היטב מקרוב רואה כבר ירידה בגובה המרפסת/סלון הזה. הבטון כבר התפרק לחלוטין, נותר בעמוד הזה קצת ברזל, כולו חלודה. אם תעבירו יד תרגישו בעצמכם כמה זה רופף.
כך הם חיים שם, הרבה מאוד שנים. כך הם מעבירים יום ועוד יום בתקווה שזה לא יהיה היום שבו הכל קורס. הליקויים שנמצאו בבנייני המגורים בשכונת שז”ר בעיר הם כל כך חמורים, זועקים, מסוכנים, יש שיאמרו “מטורפים”. את ממצאי דוח מהנדס בניין שפרסמנו לאחרונה, שסקר ומצא 14 בנייני מגורים “אדומים” המחייבים טיפול מיידי, לצד בניינים אחרים שדורשים טיפול, הם לא נורה אדומה. הם הבהוב של אור חזק מאוד לכולנו, כחברה.
מה שקורה בשכונה הזו לאורך השנים הוא הזנחה והפקרות. אישור תכנית ההתחדשות העירונית לאחרונה (שוב) במועצת העיר, לאחר מסכת של שנים שבה הוחלט לאשר ולסגת, לשנות ולהתקדם – ובעצם להמשיך להיתקע בסחבת – היא עוד אישור שתושבי השכונה כבר לא מאמינים לו. ככה זה כשאתה חי בנהרות ביוב, ברזלים מתפרקים, גרפיטי וזוהמה בכל פינה, ושום דבר לא משתנה.
// כך נראה היום בניין 803 בשכונת שז”ר באור עקיבא. צילומים: איתי טטרו
בשבוע שעבר ארעו שתי רעידות אדמה שהורגשו באזור הצפון. מדובר ברעידות חלשות יחסית שגרמו למבנים לרעוד ולמפלס הדאגה והחרדה לעלות עוד יותר. הבלוקים של שז”ר לא צריכים רעידה חזקה בשביל להתרסק. רעידה חלשה שמורגשת באור עקיבא עלולה להביא לטרגדיה. הם ב”קו האש” כאשר האדמה בעיר תרעד.
נכון, הדירות האלה אינן שייכות לדיור הציבורי. הן דירות פרטיות, כל אחד נושא באחריות על תחזוק דירתו. אבל מי באמת מתגורר שם? אותה אוכלוסייה שצריכה סיוע, אוכלוסייה מבוגרת ברובה שמנסה לשרוד בים של בעיות ומצוקות.
אם יש תקווה לתושבי שז”ר, זוהי רק תקווה לא הגיונית. שום דבר בחוץ, בקרב מי שאמור לתת להם פתרון, כבר לא משפר את מצב רוחם. רק התקווה לשרוד, להעביר את היום, בלי לקרוס, להישאר בחיים.
