דמי תיווך: המתווך נדרש לשלם למוכרי דירה בחדרה 11.5 אלף שקל על עסקה שהתפוצצה – אך לבסוף הצליח לדחות את פסק הדין. בתביעה שנדונה לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, פסק בית המשפט במעמד צד אחד, כי מתווך יפצה את לקוחותיו לשעבר בסכום של 11.5 אלף שקל, מכיוון שלא החזיר את דמי התיווך שגבה, זאת על אף שעסקת הנדל”ן בה תיווך בוטלה ולא הגיש כתב הגנה בתביעה שהוגשה נגדו. אולם לבסוף הגיש המתווך בקשה לביטול ההחלטה והגיש כתב הגנה. בית המשפט החליט לאפשר לתביעה להתנהל.
על פי כתב התביעה, טוענים התובעים כי כאשר נישאו, רכשו עבורם הוריהם דירה ברחוב פיק”א בחדרה. כאשר הגיעה העת למכור את הדירה, הציע אבי הכלה, כי השניים יעזרו במתווך שסייע לו בזמן רכישתה. אלא שבמהלך תהליך המכירה, התברר שישנה חריגת בנייה שביצע הדייר הקודם, מה שעלול להקשות על הקונה לקבל משכנתא על הדירה. לטענת התובעים מדובר ב: “בעיה שלא ידענו על קיומה כאשר קנינו את הדירה היות וההורים שילמו במזומן (המתווך לא עדכן על כך בשעת הרכישה)”.
בכתב התביעה נטען עוד, כי מאחר והמתווך היה מעוניין שהעסקה תצא לפועל, טען שכדאי ראשית לחתום על הסכם מכר עם הלקוחה שהביא והוא באמצעות קשריו הענפים בעירייה יצליח לסדר הכל. באוגוסט 2016, חתמו התובעים על חוזה למכירת דירתם על סך 565 אלף שקל, כאשר נכתב בחוזה והודגש כי העסקה תלויה ומותנה באישור הלוואה לקונה מבנק משכנתאות.
לאחר חתימת החוזה, קיבל המתווך את דמי התיווך כמקובל בשוק, שהינם 2 אחוזים מערך הדירה (11.5 אלף שקל). אלא שכעבור פרק הזמן שהוקצב בחוזה, הקונה הפוטנציאלית לא קיבלה אישור מהבנק למשכנתאות וחוזה המכירה בוטל. אך למרות ביטול העסקה, לא החזיר המתווך את דמי התיווך שגבה ולקוחותיו החליטו לתבוע את הסכום בחזרה.
מאחר והנתבע לא פעל להגשת כתב הגנה והמועד להגשתו חלף, נעתר בית המשפט לתביעתם וחייב את המתווך לשלם לתובעים סך של 11.5 אלף שקל וכן הוצאות בסך 500 שקלים.
בהמשך, הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין בהיעדר, ונימק זאת בבעיות בריאותיות של בן משפחתו אותו סעד. הרשמת הבכירה מירב פרבר החליטה ואמרה: “בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות הנתבע לפיה המחלוקת בינו ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינת עניינית ולגופם של דברים….יבוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובעים הסך 400 ש”ח אשר יופקדו בקופת הבית המשפט בתוך 10 ימים”.
בכתב ההגנה שהוגש בחודש דצמבר 2022, כותב הנתבע כי התובעים קיבלו תמורה בעבור הסכום הנטען והוא לא חב להם מאום. עוד הוסיף כי התובעים גררו את הנתבע להליך משפטי מיותר, כאשר היו מודעים להסכם ההתקשרות (הסכם תיווך), הבינו ואישרו בחתימתם כי הם משלמצים עבור שירותי תיווך בלבד.
כמו כן, טען הנתבע כי התובעים גרמו לו נזקים גדולים והוא מכחיש את כל האמור בה.