הפוסט של אורן קריאף, במקור ממושב בעמק חפר, נגע לאנשים רבים אתמול ברחבי הארץ. קריאף, החליטה לשתף באומץ לב כי עברה אונס לפני כחודש במהלך עיסוי אליו הלכה במקום פרטי ברמת גן. ב-28.3 הגישה פרקליטות מחוז ת”א (פלילי) לבית משפט המחוזי בעיר, כתב אישום נגד דוד קוינגטון (53) מרמת גן, זאת לאחר שאנס האישה שהגיעה אליו לצורך קבלת עיסוי. על פי כתב האישום שהגישה עו”ד וובאדיס מלקמו, במסגרת עבודתו של הנאשם כמעסה בביתו, הגיעה המתלוננת לקבלת טיפול.
במהלך העיסוי, כשהמתלוננת נותרה בתחתוניה בלבד, הנאשם פנה אליה באמירות בעלות אופי מיני, הסיר את תחתוניה במרמה, ואף ליטף את ישבנה ואיבר מינה. לאחר מכן, פשט את בגדיו מבלי שהמתלוננת שמה לב, ובעודו עירום, ביקש ממנה להסתובב על גבה. כשהמתלוננת הסתובבה, ביצע בה הנאשם את זממו כאשר בין היתר בעל אותה ללא הסכמתה.
בהמשך למתואר, המשיך הנאשם לעסות את המתלוננת תוך העמדת פנים כאילו לא ארע דבר, עד אשר המתלוננת ביקשה להפסיק וזאת מחמת חששה כי ינסה לבצע בה מעשים נוספים. עת ביקשה המתלוננת לצאת מדירתו נאלצה לשלם 300 ש”ח לפי דרישתו, על-מנת שתוכל להיחלץ ממנו ולהציל את נפשה. במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים.
אתמול כאמור, שיתפה הבחורה – אורן קריאף, את הפוסט שחשף כי היא זו שנפגעה באגרסיביות מהמעסה. “אחרי הרבה התלבטויות החלטתי לפתוח משהו שאני כנראה לעולם לא אדע אם זו החלטה נכונה או לא, אבל החלטתי לשתף, כי אם זה יגע במישהו אחד אפילו- עשיתי את שלי: לפני שלושה שבועות עברתי אונס”, כתבה.
הצעירה הוסיפה: “הלכתי לעיסוי לטפל בשרירים התפוסים שלי ויצאתי עם צלקת שאני עוד מנסה יום ביומו להבין לאן היא מובילה אותי. עברתי שלושה שבועות שמרגישים כמו שלוש שנים. חוסר שינה, חרדות, פחדים, חוסר תאבון, תאבון יתר, עצבים, בכי, דיכאון, ריחוק חברתי, היעדרות מהלימודים והעבודה ובעקרון כל החיים שלי התהפכו ברגע.
מה שניתן לראות בכתבות באינטרנט זה קצה המזלג לעומת מה שבאמת קרה. הרבה חוסר דיוק, חוסר עומק ובעיקר חוסר בתחושות שלי. אז החלטתי לשתף אותן כאן. ככה אני, אני אוהבת להעביר משהו לסובבים אותי, מנסה לתת ערך מוסף לכל מה שאני בוחרת בחיי והנה מסתבר שגם למה שאני לא בוחרת.
View this post on Instagram
אני נמצאת בהליך משפטי, שגם הוא חוויה לא פשוטה בפני עצמה. יש משהו כל כך בודד באונס, גם מי שיודע לא תמיד מצליח לגשת, לשאול או להכיל, אז פשוט נמנעים מזה ושותקים. מלא שתיקה. ולמה בעצם? היו לי הרבה רגעים של בושה, של פחד מהמחשבה על להיות ״זאת שנאנסה״. אבל, אני לא אשמה בשום דבר! אני רואה את עצמי ככזאת שעברה אירוע נוראי אבל תעשה הכל כדי להתמודד איתו כראוי. אני לא מאחלת לאף אדם חוויה כזאת והלוואי שכחברה נדע להיות אנושיים, לקבל את המילה *לא* ולכבד את הסובבים אותנו. אף אחד לא מדמיין מצב כזה בראשו ולכן גם אין לדעת איך נגיב באותו הרגע. אבל לא- זה לא.
“הגוף שלי הוא שלי, רק אני יכולה לבחור מה לעשות איתו. כל מה שאני רוצה כרגע, זה להרגיש שוב שליטה. לא לחיות בתחושה שאני בעלת זהות כפולה- אורן מלפני האירוע שכולם מצפים ממנה לדברים מסוימים והתנהגות כלשהי ואורן שעברה פגיעה נוראית. כל השבועות האחרונים הייתי צריכה לזייף חיוך והכל הרגיש לא אמיתי, זה התיש אותי יותר. אני רוצה חזרה את השליטה בחיים שלי, בהחלטות שלי.
“והאמת שכרגע? אני לא מצפה מעצמי לשום דבר. אני נותנת לעצמי להרגיש כל מה שעולה באותו רגע, מתמודדת כל יום ביומו ומאחלת לעצמי לראות את האור בקצה המנהרה החשוכה הזאת. מוקירה כל יום תודה על משפחה מכילה תומכת ואוהבת, על בן זוג שעוטף אותי ומכיל אותי בכל יום מחדש. תודה לכם. אז אם שרדתם עד פה וקראתם הכל ואתם כל כך בהלם, אם אתם רוצים לתמוך ולא יודעים מה להגיד, או איך להתמודד, גם לב אדום בתגובות יהיה בסדר.אני עדיין אורן וזה אמנם הסיפור שלי כרגע, אבל זה לא כל מה שמגדיר אותי ולא שמינית ממה שאני”.
סיפורה הופץ אתמול בעמודים גדולים בישראל כמו “סטטוסים מצייצים” וזכה לחשיפה גדולה מאוד.
