באור עקיבא נפרדו השבוע בטקס מרגש במתנ”ס העירוני מסילביה אלפסי, האחות המיתולוגית של קופת החולים “כללית” בעיר, שפורשת ויוצאת לגמלאות לאחר למעלה מ-40 שנות עבודה רציפה.
אין אחד בעיר שלא מכיר את סילביה. היא גידלה דורות של ילדים כאחות, ואין אחד שלא העדיף שהיא זו שתעשה לו בדיקת דם או משטח גרון, על פני כל יתר הצוות הרפואי.
בתחילת השבוע התקבצו משפחתה, חבריה לצוות הרפואי, אנשי עיר ונוספים, על מנת לחלוק לה כבוד והערכה על שירותה בתחום הבריאות העירוני בעשרות השנים האחרונות.
באירוע קיבלה סילביה תעודת הוקרה בה נכתב: “תודה על עבודתך המסורה והמקצועית במרפאת אור עקיבא כאחות. 45 שנות טיפול, דאגה ונתינה למטופלים ולצוות המרפאה במסירות רבה”, כאשר על החתום היו רינת בוחניק, מנהלת סיעוד שומרון ואנואר קבהא, מנהל סיעוד במרפאת אור עקיבא.
קבהא אף הקריא מספר מילים לכבודה: “סילביוש שלנו, נפלה בחלקנו הזכות לעבוד איתך לאורך השנים. אין מספיק מילים שיוכלו לתאר כמה אנחנו מעריכים ואוהבים אותך, וכבר מתגעגעים. מעל 40 שנה שנתת את כל כולך, את כל ליבך למרפאה, למטופלים, לצוות, למשפחות – אהבת חינם אמיתית. דורות שלמים שקיבלו ממך עזרה, הקשבה, תמיכה והכל נעשה מהנשמה. פשוטו כמשמעו – הצלת חיי אדם”.
מי שעוד הגיעו לטקס היו ראש העירייה אלי אנקונינה, סגנו ארקדי גדילוב וראש לשכת ראש העיר יולנדה בן הרוש, שלושה שמכירים היטב את סילביה. “האמת שאני מאוד נרגש. הפרידה היא פרידה מאוד קשה – קשה לסילביה וקשה גם לנו”, אמר אנקונינה. “באור עקיבא מכירים את סילביה כבר עשרות שנים. כתושב, היית מגיע ומקבל שירות כמו של בן משפחה.
“סילביה הכירה את כולם וכיבדה את כולם. כל תושב הכיר אותה והעריך את פועלה. כל מה שנותר זה קודם כל להגיד לך תודה רבה על כל השנים שהשקעת באור עקיבא. אלה שנים של נתינה. אני חושב שיש סיפוק גדול בלתת כמו שאת נתת. זה ממש לעשות חסד בנושא הרפואה. לפעמים אדם עושים למענו דבר קטן והוא מעריך את זה כאילו עשו למענו את הדבר הכי גדול בעולם. שיהיה המון בהצלחה בהמשך, הרבה בריאות ועוד בריאות”.
סגן ראש העיר ארקדי גדילוב הצטרף לברכות: “סילביה, את אדם מדהים ואין אחד באור עקיבא שלא מכיר אותך. לראות איך האנשים מדברים עלייך ואוהבים אותך – זה מספיק. תודה על שנים רבות שנתת למען תושבי העיר במסירות ואהבה”.
מי עוד נשא דברים לכבודה היה מנהל מרפאת כללית רוטשילד, מחמד גרה, שעבד עם סילביה שנים רבות, וכן אילנית חפוטה, מנהלת עמותת ‘מאיר פנים’, חברה טובה של סילביה ששיתפה עמה פעולה שנים רבות – כולם אמרו דברים מרגשים אליהם לא נותרה סילביה אדישה, עד כדי כך שלא יכלה לשאת דברים בעצמה, ונתנה את זכות הדיבור לבתה – שנשאה דברים במקומה. הבת סיכמה עבור אמה את התקופה הארוכה, הודתה למשפחה שתמכה בה לאורך כל הדרך ופרגנה לתושבי העיר.