יותם יזרעאלי (41) מפרדס חנה-כרכור, הוא כנראה עורך החופות הכי מפורסם בארץ בימים אלה. רבים מזהים את פרצופו מ”חתונמי”, הלא היא תכנית הדוקו-ריאליטי “חתונה ממבט ראשון” . ואם זה לא אומר לכם הרבה, כנראה חייתם בשנים האחרונות ביקום מקביל. לכבוד העונה החמישית, המשודרת בימים אלה בערוץ קשת 12, החלטנו לברר מיהו האיש שמאז 2017 מחבר בין זוגות שאינם מכירים זה את זו ונפגשים לראשונה תחת החופה.
יזרעאלי, דוקטורנט בתכנית הבינתחומית לחקר דתות באוניברסיטת תל אביב, מעיד על עצמו כמי שמתעניין בחקר הרוחניות העכשווית ובקשרים שבין דת, מדע, אמנות ותרבות פופולרית. אל תכנית הריאליטי הפופולארית הגיע לאחר שנים של עבודה ופעילות חברתית ופוליטית שקשורה להתחדשות היהודית בישראל.
בשנת 2014 החל יותם לערוך חופות אלטרנטיביות. מדובר בטקסים הלכתיים אלטרנטיביים, שמתקיימים על פי הנוסח המסורתי ולפי כללי ההלכה, כדת משה וישראל, אבל לא דרך הרבנות. על בחירתו כעורך החופות ב”חתונמי” סיפר יזרעאלי במאמר שהתפרסם באתר אוניברסיטת תל אביב: “חשבתי שלקחת את הנושא של נישואים מחוץ לרבנות לפריים-טיים זה דבר ראוי ונכון, וגם סיקרן אותי ברמה האישית לערוך טקסים כאלה. בגדול אפשר לומר שמגוון התגובות ביטא בצורה יפה את הקולות השונים שהתווכחו אצלי בתוך הראש לפני שהלכתי על זה”.
“רואה את עצמי כגורם מרגיע, שמוריד את סף הלחץ מהזוגות”. יזרעאלי | צילום מסך: כאן 11
בראיון ל”מעריב” בעונה הקודמת סיפר יותם איך הוא רואה את תפקידו: “אם מצפים שבתוכנית כזאת תהיה דרמה ויהיה מתח, אני רואה את עצמי כגורם מרגיע, שמוריד את סף הלחץ מהזוגות”, הוא אומר. “שידעו שאפשר לנשום ושכולם בעדם. במילים אחרות, אני רואה את עצמי כמי שאמור לעזור להם לצאת לדרך ברגל ימין בתוך הסיטואציה יוצאת הדופן שבה הם נמצאים”.
עם זאת לדבריו לא מדובר ברגע מקודש, “אין פה זוג שהתאהב ורוצה לכרות ברית, לקדש ולהתקדש. לכן, אין בטקס סממנים של קדושה. זה היה מראש התנאי שלי… אפשר לקרוא לזה טקס זוגיות, או טקס זוגיות אלטרנטיבי, בניגוד לטקסים הלכתיים שאני עורך והם כדת משה וישראל”.
ומה משך אותו להגיע בכלל ל’חתונמי’? דיבר אלי שיש כאן מדיום שמגיע להמון-המון אנשים. אמנם זהו עולם של רייטינג, אפילו של ביזנס… יש שם דילמה ודברים שאני אוהב פחות, אבל לעומתם יש בתוכנית דברים שאני יכול להתחבר אליהם”.
יותם יזרעאלי בחתונה ממבט ראשון | צילום מסך: קשת 12-מאקו
אגב חתונות, ליזרעאלי יש בארסנל מספר לא מועט של הרצאות, אחת מהן המצויה באתרו היא – “הרי את משועבדת לי – מתגרשים מהרבנות”. “על פי חוק הרבנות הראשית לישראל, הרבנות הוקמה כדי לקרב את הציבור הישראלי לערכי התורה. אבל בשום מקום לא כתוב שהיא הוקמה כדי לכפות עליו את חוקי התורה, כל שכן פרשנות אחת ויחידה שלהם. בהרצאה אנו מבינים לשם מה הוקמה הרבנות, איפה היא סטתה מהדרך של מילוי תפקידה, ואילו פתרונות אפשריים עומדים לפתחנו כבר היום. במיוחד לאור היעדר האפשרות לנישואין שלא עוברים במסדרונותיה”.
“חיים בעידן של משברים אידאולוגיים”
יותם, אשר מגדיר את עצמו כתלמיד, מורה ויוצר בעולמות החומר והרוח, גדל בבית שנושם תרבות ואומנות. הוא בנו של יוסי יזרעאלי, מגדולי הבמאים בתאטרון הישראלי. כילד בילה עם משפחתו בנסיעות, טיסות והפלגות ונחשף לתרבויות ומסורות שלימדו אותו לפקוח עיניים אל המגוון והעושר שבעולם והכיר מקרוב אנשים ונופים שמלווים אותו מאז.
בראיון לאתר אוניברסטית תל אביב, התייחס עזריאלי לתחום הפוליטי ולמחקר שלו בתחום נביאי ישראל, שערך במסגרת אחד מתאריו. “אנחנו חיים בעידן של משברים של האידיאולוגיות הפוליטיות הגדולות שעיצבו את מאתיים השנים האחרונות. משברים כאלה הם טראומטיים כי הסדר המוכר מתערער, ומתוך השברים הללו יכולה לצמוח פוליטיקה הרסנית או פוליטיקה חדשה ומיטיבה. פוליטיקה נבואית היא אחת האופציות שיכולות לסייע לליברליזם להבין את עצמו ואת אתגריו מחדש בצורה בהירה יותר, ולכן אולי גם לייצר פתרונות יעילים יותר לרדיפת צדק ובקשת שלום, בהנחה שהערכים הללו עדיין אומרים משהו.”
“אין כמעט פיסת חיים בעולם המודרני שמסורת ישראל לא נוגעת בה בצורה כזו או אחרת” | צילום מסך: TAUVOD
משנת 2013 כותב יזרעאלי בעיתונות וברשת ביקורות תרבות על העידן-החדש, התחדשות יהודית, על הקשרים שבין דת, מדע וטכנולוגיה, דת וכלכלה, דת ותרבות פופולרית, קבלה וחסידות. “ככל שאני זוכה להעמיק בלימוד של התורה היהודית, כך אני נדהם מכמה המסורת היהודית רלוונטית לאתגרים שפוקדים אותנו בתחילת המאה ה-21.
“אין כמעט פיסת חיים בעולם המודרני שמסורת ישראל לא נוגעת בה בצורה כזו או אחרת. פערים חברתיים, משבר הליברליזם, בינה מלאכותית, התחממות גלובלית, מגדר או האופן שבו אנחנו מבינים ועושים חינוך – ביהדות, ובמסורות העתיקות בכלל, חבויים מפתחות לפיצוח אתגרי העתיד” הוא מסביר באתר שלו על הנושאים אותם הוא מלמד ועליהם הוא מרצה.
לדבריו, השאלה איננה האם המסורת היהודית רלוונטית לעתידנו, אלא כמה נצליח לרתום לעתידנו מכל מה שהיא מורישה לנו. “בכל נושא שאני מתעמק – יותר מכל חשובים לי ערוץ התקשורת שהוא פותח בפניי למפגש עם אנשים נוספים, הרלוונטיות שלו לימינו והאופן שבו היא ניתנת למיצוי”.