בית המשפט השלום בחדרה קיבל את עתירתם של תושבי שכונת נווה אשר – רחובות עמל, המעפילים וקק”ל, לביטול היטלי סלילה שנגבו מהם על ידי מועצת פרדס חנה-כרכור.
הפרשה החלה בשנת 2014, אז בוצעו עבודות ברחובות המדוברים ובמקביל הוצאה לתושבים דרישת תשלום היטל-סלילה בגין ביצוע העבודות על סך כולל של מעל 400 אלף שקלים.
65 תושבי הרחובות המדוברים טענו בתביעה המקורית, שהוגשה בשנת 2017 (זמן כהונתו של ראש המועצה חיים געש ז”ל), כי מדובר בעבודות תחזוק רחובות. עוד ציינו כי המועצה עצמה אישרה בישיבותיה כי מדובר בעבודות ריבוד ותחזוקה בלבד וטענו כי הכסף עבור העבודות צריך לצאת מתקציב המועצה בלבד (2 מיליון שקלים שאושרו בתב”ר 643, לדברי התביעה).
אל התביעה צרפו התובעים את הסכומים אותם נאלצו לשלם, סכומים הנעים בין 7,000 שקלים ל-16 אלף שקלים למשפחה. סכום התביעה הועמד על 424,095 שקלים.
את התושבים ייצג עו”ד גבי לוריה, אשר הוכיח בבית המשפט עוד בטרם העבודות אושר במועצת פרדס חנה-כרכור התב”ר (תקציב בלתי רגיל), לצורך ריבוד הכבישים לקראת שנת 2014 ולא לצורך סלילה והרחבה.
שדרוגים בפרדס חנה-כרכור | צילום ארכיון: דוברות המועצה
בפסק הדין קבע השופט יעקב גולדברג בין השאר כי “העבודות שביצעה המועצה היו עבודות ריבוד לתחזוקת כביש. ככל שבוצעה הרחבה מסוימת כתוצאה מהעבודות בכביש, היתה זו הרחבה שנעשתה אגב אורחא, באופן נקודתי, כתוצאה מצרכי השטח במסגרת עבודות תחזוקה וריבוד בכבישים. החלטות הנתבעת לפני ביצוע העבודות היו על ביצוע עבודות תחזוקה וריבוד בלבד ואין בהן רמז לכוונה לבצע עבודות הרחבה, שיהוו סלילת כביש שתביא לחיוב הגובלים בהיטל סלילה. כעולה מחוות דעת המומחה, ההרחבה שבוצעה בפועל היתה, רובה ככולה,הרחבה שולית, כאשר רוחבם של חלק מן הרחובות לאחר העבודות אינו מגיע למינימום המקובל בכבישים דו נתיביים וכאשר ברוב המקרים היקף ההרחבה אינו מגיע לרף הנדרש”.
לסיכום קבע השופט כי “חיובם של התושבים בהיטל סלילה בשיעור 40% היה שלא כדין וכי התובעים זכאים להשבת סכומי ההיטל ששילמו”. על כן יוחזרו להם הכספים ששולמו עבור הסלילה.
“ראוי להילחם על שלכם בתנאי שאתם מוכנים להשאיר את הדיבורים לאחרים”
ברוך אלטמן, תושב מעורב ופעיל שהיה בין הפעילים בתיק, אמר כי “אני שמח שהתמיכה בצדק ובפסק הדין גורפת – הן חברי הקואליציה והן חברי האופוזיציה. אנו מחכים לביצוע פסק הדין…כנציג התושבים שזכו לאחרונה בתביעה נגד המועצה על ריבוד וקרצוף רחובות ישנים שהפכה פתאום להיקרא “הרחבה”, כמי שלפני למעלה מ 6 שנים פנה למועצה (געש+גלר ונוספים) ונדחה, והקים ועד פעולה וארגן את התביעה והגיש אותה לפני למעלה מחמש שנים (יוצגנו ע”י עו”ד גבי לוריה), ועמל מאות רבות של שעות על איסוף החומר ותמיכה פעילה בניהול התביעה, אומר בזהירות כי אחת ההצלחות שלנו לאורך הדרך הייתה בהימנעות מהפיכת הנושא לפוליטי.
“כל הכבוד לכל נציגי הציבור העמלים יומם ולילה גם אם הם מצטרפים להצלחה בדקה ה 95, אבל אין לזה שום קשר לביהמ”ש או ל”מה היה קורה אילו”….אני שמח שהצלחנו. שהתושבים, לפחות חלקם, ראו את אי הצדק הזועק עוד לפני 7 שנים ואפילו היו מוכנים להכניס את ידם לכיס באופן אמיץ ולא פרזיטי למימון הוצאות המשפט שבזמנו מי נביא וידע איך יסתיים, וכעת זכו בפירות הצודקים.
“מקווה שכל אחד מכם ילמד שאפשר וראוי להילחם על שלכם בתנאי שאתם מוכנים להשאיר את הדיבורים לאחרים, לא לחכות שמישהו יעשה את העבודה במקומכם, להתאגד ופשוט לעבוד קשה ולהאמין.
“פרדס חנה ניצבת בפני אתגרים מהותיים. שניים אסטרטגיים: ציפוף דורסני והרסני, והיעדר הכנסות שלא ממגורים ובראשן הכנסות הוגנות שאינן מגיעות מפארק התעשיה הגלילי-אזורי קיסריה. שניים טקטיים-נגזרים: תחבורה וחינוך. צריך להתאחד, אולי ביחד גם עם ישובים דומים נוספים, ולרכז את האנרגיה של נציגי הציבור החוצה – כדי לא להיות אסקופה נדרסת תחת נעלי גופי התכנון והביצוע הממשלתיים”.
חבר מועצה: “ניסינו לחסוך למועצה כסף”
חבר המועצה אייל כגן כתב בהמשך לפסק הדין כי לפני חצי שנה הגשנו טל דנטס ואנוכי, הצעה לסדר שעניינה ביטול היטלי הסלילה בשכונת נווה אשר. משתי סיבות: אחת, בפועל לא בוצעה סלילה ברחובות הקק”ל, המעפילים ועמל, אלא רק קירצוף וריבוד, כך שלא היה מקום להטיל היטלי סלילה בלתי צודקים ובלתי חוקיים, והשניה, לחסוך למועצה כסף. ביטול ההחלטה והשבת הכספים היה חוסך למועצה כמה מאות אלפי ש”ח.
“שלא במפתיע, ראש המועצה הגר פרי יגור…הסירה יחד עם חברי הקואליציה, את הצעתנו הצודקת מסדר היום… וראו זה פלא, בית משפט השלום בחדרה, קיבל את תביעת התושבים במלואה…אנחנו ניסינו לחסוך למועצה כסף, ולבטל הליך חסר סיכוי שבו היה ברור שהמועצה תפסיד, אבל לצערנו לא היה מי שיישמע”.
“ראש המועצה: אמת יש רק אחת”
ראש המועצה הגר פרי יגור, התייחסה אף היא לפסק הדין. “אמת יש אחת” כתבה, אי שם ב-2015 פנתה אליי תושבת (הייתי אז יו”ר האופוזיציה במועצה) היא כתבה לי אז: “מצרפת את ההודעה שקיבלנו בעניין היטל סלילת הכביש ברחוב המעפילים. הדגש הוא על עניין ה”הרחבה” כשבפועל זה לא באמת מה שנעשה כאן (למיטב הבנתי)”.
“באותה שנה ליוויתי מספר רחובות שבהם המועצה חייבה גובלים בגין “הרחבת כביש”. עשיתי זאת עם שני חברים טובים – האחד, משפטן בהשכלתו, חבר וידיד נפש – דן אהרון. השני, חבר מועצה שהיה שותפי אז באופוזיציה (והיום סגני ומחזיק תיק תשתיות בהנהלת המועצה) אפרים מעודה.
“עוד ועוד הודעות הגיעו אליי גם מתושבי הרחובות הסמוכים קק”ל ועמל. התכנסנו. כדי לקצר את הסיפור הזה שנמשך שנים… אגיד שלבסוף התושבים התארגנו ושכרו שירותי עו”ד. את הזימון לביהמ”ש קיבלתי כשאני כבר בתפקיד. מי שהזמינו אותי אלה התושבים שבזמנו נאבקתי איתם והוזמנתי כעדה מטעמם…
אני לא אשכח את השאלה של השופט כשעמדתי מולו באולם ביהמ”ש. הוא שאל אותי אם אני לא חושבת שאולי אני בניגוד עניינים. כי מצד אחד הוזמנתי להעיד מטעם התושבים ומצד שני אני כיום ראש המועצה והתביעה הזו עלולה להשית עלויות כבדות מאוד על הרשות. אני גם לא אשכח את תשובתי לשופט: אמת יש אחת. מצד אחד עמדו התושבים ועו”ד מטעמם – מצד שני עמדו היועמ”ש של המועצה…ואני המשכתי עם האמת שלי. האמנתי במאבק הזה. האמנתי בכל לבי שנעשה עוול לתושבים. והיום הגיע פסק הדין. כל חיי לחמתי בשביל הצדק. האמנתי כי צריך לתת לביהמ”ש את הזמן להכריע והאמת יצאה לאור. ניצחנו. אני אומרת ‘ניצחנו’ כי אני תמיד – לפני הכל ואחרי הכל – אתכם התושבים”.
