בשבת השחורה, תוך שעות, מערך מכלול אוכלוסייה הכולל צוותי רווחה, בריאות ופס”ח (פינוי, סעד, חללים) פעל בזירות עליו הוא אמון. מוקד חירום שהוקם באופן מיידי נתן מענה 24/7 לתושבים החשים חרדה או מצוקה, אוכלוסיות ותיקות הזקוקות למענה, וכל פניה נענתה על ידי הצוותים המקצועיים.
“ככל שחלפו השעות, הבנו גם אנחנו שאנחנו באירוע שהוא בסדר גודל שלא הכרנו. הימים חלפו והחלו להגיע המספרים, השמות והפנים. צוות הודעה מרה, הגיע למשפחות הנופלות והנופלים והנעדרים והן מלוות אותם ויהיו איתם לאורך כל הדרך. מספרת עינב כצמן שבמשגרה היא מ”מ ראש אגף רווחה בעיריית חדרה ובחירום היא מנהלת מכלול אוכלוסייה. עוד ציינו כצמן כי העובדות הסוציאליות נמצאות בקשר רציף עם הפצועים החדרתים, מבקרות אותם בבתי החולים ועומדות איתן בקשר.
כבר למעלה משבועיים שמלון ג’קוב בחדרה, הוא הבית עבור 500 מפונים ומפונות, בהם ילדים, קשישים ומשפחות צעירות, מיד מרדכי. וברחבי העיר, ישנם עוד עשרות משפחות מישובי העוטף, שדרות, נתיבות ואופקים שהגיעו לעיר באופן עצמאי, כשחיפשו עיר מקלט.
“אנחנו עובדים מול אנשי הקיבוץ, מול צוות החינוך שלהם והתרבות, ומתכללים את המענים ממתנ”ס גבעת אולגה, פנאי העיר, תחום צעירים בעירייה. המטרה היא לייצר עבורם מרחב שבו ירגישו בבית” מספרת עו”ס יפה אדרעי.
“העשייה והעבודה מצליחים להרגיע את החרדה, את המחזות, זה להיות יחד עם גיבורים שהנרטיב שלם הוא גבורה ותקומה ויש בזה משהו מעצים מאוד”, אומרת מירב גרוס שיריזלי, שבימים כתיקונם היא מרכזת התוכניות הטיפוליות לגיל הרך בחדרה ובחירום, היא מתכללת את משפחות המפונים והמענים הפסיכולוגיים להם הם זקוקים.
מירב, יחד עם העובדות הסוציאליות, חברי הקיבוץ וגורמים נוספים ממשרד הבריאות, מקיימות פעמיים ביום ישיבות הערכת מצב. “ההתגייסות של הקהילה בעיר היה יוצא דופן. בתוך שעות דאגו לחברי הקיבוץ לכל מחסורם, בשלב מסוים היינו צריכים לעצור, כי זה הציף וריגש מאוד את המתארחים”, סיפרה מרב.
חברי הקיבוץ הם הגיבורים האמתיים של הסיפור העצוב והבלתי נתפס הזה. הקיבוץ הצליח להדוף את המחבלים וזה הנרטיב שלהם אותו הם מספרים בעצב ובגאווה. ועדיין הם חשופים לאובדן של ילדות וילדים שלומדים איתם ומורים שלהם, חברים מהקיבוצים האחרים.
“צפויה לנו תקופה מורכבת וארוכה וזה מעלה שאלות והתמודדויות אחרות ממה שיש כרגע. הם במקביל הקמנו צוות של 50 מטפלים ומטפלות שנותנים מענה ריגשי פרטני וקבוצתי לכל מי שזקוק וצריך. וכולם עושים זאת בהתנדבות ועל פי הדרישה שהולכת וגדלה ככל שהזמן חולף. החוסן מורגש פה מאוד והוא נותן גם לנו כח” אומרת מרב.
מלבד מענה למשפחות המפונים ומשפחות החללים והפצועים, התחנה לטיפול משפחתי של האגף מעניקה תמיכה וטיפול רגשי גם לעובדי העירייה שעומדים בחזית בניהול העיר בשעת חירום – עובדי המוקד העירוני, הפיקוח והשיטור וצוותי הרווחה עצמם. זאת לצד ליווי וקשר רציף עם אוכלוסיית הלקוחות של הרווחה, תושבי העיר, בעיקר אוכלוסיות מיוחדות, שיש לתת להם תשומת לב מיוחד במצב חירום.
כצמן מסכמת כבר כמעט שלושה שבועות של מלחמה “התכלול מאפשר לנו לרכז את הצרכים ולתת את המענים בשיתוף כל הגופים, הארגונים ומשרדי ממשלה. וזה עובד”.
צר לי על הכתבה הזו בה אתם נותנים קרדיט לגברת עינב כצמן שהיא מנהלת הרווחה בחדרה שאינה עושה את תפקידה כנדרש ואיננה נותנת מענה הולם לתושבי חדרה בימי שיגרה אך מוצאת פנאי להתראיין לכתבות הגברת מעסיקה עו”ס חסרות ניסיון ומקצועיות שנדמה שאף מקום לא העסיק אותן והרווחה קיבצה את כולן אליה יתרה מזאת חלקן מקורבות לצלחת ולכן הרווחה העסיקה אותן ולא כי הן עונות על דרישות התפקיד וזה ניכר במענה החסר מקצועיות שעו”ס נותנות לתושבי חדרה שניראה כי הם שקופים בעיניהן אז לצערי מוטב שידעו תושבי הדרום שהובאו לחדרה שהם נמצאים בידיים כושלות ולצערי תושבי חדרה כבר יודעים זאת אז צריך להחליף לאלתר את חלק מהצוות הותיק של העו”ס שיושב ומחמם את הכיסא וחלק מהצוות הצעיר שחסר ניסיון מקצועי בעליל כי הצוות החסר מקצועיות הזה מבזבז כספי ציבור לשווא אז מוטב היה שעינב כצמן תתעסק בלאתר עו”ס מקצועיות ולשפר את רמת המקצועיות ברווחה מאשר להתפנות ולהתראיין בכתבות בושה וחרפה לה