בית המשפט למשפחה במרכז הכריע לאחרונה בתביעת נזיקין שהגישה בת זוגו של גבר, ששמו נקשר בעבר במעשי הונאה ומרמה, ואשר סיפורו פורסם בתוכנית תחקירים בטלוויזיה. על פי פרטי התביעה, שהוגשה באמצעות עו”ד אביחי בן דוד, השניים ניהלו מערכת יחסים במשך כשנתיים, ובמשך כשנה אף התגוררו ביחד בדירה שכורה.
האישה, עורכת דין במקצועה, העניקה לגבר, סוחר רכבים, ייעוץ משפטי וייצגה אותו בתביעה שהגיש נגד שותף עסקי. במסגרת מערכת היחסים, הוסכם בין השניים, שפעילותו העסקית תעשה באמצעות שימוש בחשבונות של בת הזוג, מאחר והגבר היה לקוח מוגבל בבנק. עם זאת החליטו השניים כי הוא יכסה במיידי את כל התחייבויותיו.
לטענת האישה, לאחר שהגבר הפעיל עליה מניפולציות רגשיות שונות, היא הסכימה לסייע לו באופן זמני, ובתנאי שישיב לה את כל הכספים בסיום ההליכים המשפטיים שהוא מנהל, לאחר שיזכה בתביעותיו. במטרה לסייע לו, לקחה האישה הלוואה מהבנק על סך 150 אלף שקלים ופתחה חשבונות על שמה בשלושה בנקים שונים. אך לדבריה, רק בדיעבד התברר, כי הגבר העלים כספים, זייף צ’קים על שמה ופיזר אותם בשוק האפור, ללא ידיעתה וללא רשותה.
רק כאשר מערכת היחסים בין השניים עלתה על שרטון, לפני כשנתיים, התברר לה גודל החוב, לאחר שהבינה כי הגבר הונה אותה, והשתמש בהמחאות מחשבונה האישי בסכום של כ-600 אלף שקלים. על כן החליטה האישה לעתור להטלת עיקולים על הזכויות המגיעות לו במסגרת הליך משפטי בו ייצגה אותו, ובמקביל, הגישה נגדו את תביעת הנזיקין בסך 400 אלף שקלים. בתביעה טען עורך דינה, כי “הגבר ניצל את הקשר עם האישה ואת האמון שנתנה בו, כדי להוציא ממנה כספים במרמה, והותיר אותה בחובות עתק”.
אילוסטרציה, המחשה: מצלמות אבטחה ראשל”צ
לדבריה, מעשיו הכניסו אותה לחובות בסך למעלה מ-600 אלף שקלים, בין השאר לבנקים, לחברות אשראי, לרשויות מקומיות, להוצאה לפועל ועוד. מנגד טען הגבר, כי האישה קיבלה את הצעתו לעבוד בשותפות, וכי ההלוואה שנטלה וכן חשבונות הבנק שפתחה היו לצורך פעילות עסקית משותפת של שניהם יחד בתחום המסחר במכוניות, ונעשו מרצונה החופשי. בנוסף, הכחיש הגבר את טענותיה של האישה בנוגע לזיוף צ’קים והעלמות כספים, וטען כי כל הפעולות בחשבון הבנק בוצעו על ידה.
בדיון שהתקיים בבית המשפט, קבעה כבוד השופטת קרן גיל, כי גרסת האישה מהימנה: “התובעת העידה מדם ליבה, שבדיעבד הבינה שלא נהגה בחוכמה, אך בזמן אמת בטחה בנתבע ולא ייחסה חשיבות לסימני האזהרה”, קבעה. בנוסף קבעה השופטת, כי מהתכתבויות ותמלול השיחות בין השניים, עולה בבירור, כי לאישה לא הייתה מעורבות ממשית בעסק, וכן כי הגבר התחייב להשיב לה את הכספים.
“התובעת התחננה לנתבע שישיב לה את ההלוואות שנטלה עבורו ויטפל בכל הצ’קים שנמשכו, והוא השיב לה באדישות ‘כן’, ‘פשש’, ‘טוף אהובתי’, ולא טען שלא התחייב להשיב כספים”, ציינה השופטת בפסק דינה. באשר לטענות הגבר קבעה השופטת, כי עדותו הייתה רצופה סתירות ובלתי אמינה, והותירה את הרושם שהוא מבקש להתחמק ממחויבויותיו כלפי האישה, בכל מחיר. “רק בסמוך לסיום הקשר הזוגי הנתבע חדל מלקיים את התחייבותו כלפי התובעת, וכתוצאה מכך נוצר גירעון משמעותי בחשבון, וצ’קים שהנתבע פיזר חוללו”, ציינה וקבעה לסיכום, כי תביעתה של האישה דינה להתקבל, וכי על בן זוגה לשעבר להשיב לה 400 אלף שקלים.
