בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה (שלום חדרה), הוציא בשבוע שעבר צו הפסקת שימוש שיפוטי בדירות בשכונת לצורך “מלונאות” והשכרות קצרות טווח לאירועים. זאת לאחר עתירה של וועדת התכנון המקומית, ולאחר מאבק ארוך חודשים של תושבים באזור יחד עם המועצה המקומית.
מדובר בעתירה שהוגשה נגד בעל נכסים ברחוב קדושי השואה בלב המושבה, וכן בנכס ברחוב ברק בשכונת נווה שרת בקצה המושבה. על פי התושבים, כך גם כפי שפרסמנו ב”מגדלור ניוז” בשתי כתבות נפרדות בחודשים אוגוסט 2020 ומרץ 2021, במקום התקיימו מסיבות, אירועים ומטרדי רעש “בלתי פוסקים” לדבריהם, במה שהפך את חייהם לסבל. תושבים התלוננו במועצה ובוועדת התכנון אך במשך זמן רב לא נמצא פתרון למצב – עד עכשיו.
ב-16.6 הוגשה העתירה לבית המשפט ובה התבקש בית המשפט לתת צו המורה כי על הנכסים המדוברים, המוגדרים לדיור – לא יתקיימו מסיבות ואירועים. את בעל הנכסים בזכרון יעקב ייצגה עו”ד ורד גווילי צולמן שאמרה בדיון שהתקיים ב-11.7, כי “קודם צריך להוכיח שיש כאן עבירה ולהוכיח שהייעוד הוא מגורים קודם כל זה”.
עורכת הדין של הוועדה המקומית שומרון, עו”ד רנה לפידות, אמרה כי “ייעוד הקרקע הוא מגורים, כל נושא ההתחמקות כאן להגיד שהווילה ממשיכה לעשות שימוש. זוהי טענה שטוב שלא תישמע, אפשר להיכנס לוועדה ולתכנית שחלה שם ולהוכיח… הנציגים כאן שיושבים באולם הם שכנים. אי אפשר להגיד שהם גרים באזור מסחר ותעשייה. כתב האישום מתברר אצל השופטת הרצמן. כאן דנים בעבירות שימוש בווילת בילוי כמו בקיסריה“.
כאן החל דיון על מהות השימוש בנכסים ברחוב קדושי השואה. “רשום ‘מגורים מיוחד’ ואני מחפשת להבין מזה מגורים מיוחד ואין הגדרה לכך בתכנית”, אמרה עו”ד צולמן. “אני לא עסק, השימוש שאני עושה הוא לא שימוש לעסק. המשיב היה גר שם 20 שנה, כרגע הוא משכיר את הדירה לטווח קצר. הזכרתי זאת בצורה הכי גלויה, הדירה גם משמשת אותו כי לעיתים הוא זה שמגיע לשם”.
עו”ד לפידות השיבה: “חברתי משתמשת בתכנית הכוללנית כתכנית לכל זיכרון, ואולי יש צימרי שקיימים בזיכרון שהם כמובן בהיתר, מה שמדובר בנכסים שבבעלות המשיב ברח’ ברק קדושי השואה, מדובר בנכסים שייעודם מטרת מגורים בלבד. התב”ע נגזרת מהתכנית הכוללנית מה שקובע השימוש באותו אזור שנגזרת מתכנית כוללנית זה התב”ע אחרת אי אפשר להוציא היתרי בנייה שכן לא יוכל להיבנות על התב”ע, אז כשנוח למשיב להיבנות על התב”ע זה בסדר, וכשלא נוח לו, אז לא?”
“יש גם אפשרות שיהיה מגורים יחד עם אירוח, ואיפה כתוב מה זה “מגורים”?”, השיבה באת כוחו של בעל הנכס. “אנו יודעים שההגדרה יכולה להיות שונה ולכל דין אחר יש הגדרה אחרת, וכאן אין הגדרה מהי דירת מגורים…… אני מצהירה שהוא לא משכיר המקום לא לאירוח ולא למסיבות אלא למשפחות בלבד, ושלא תהיה מוסיקה כמו שנעשה בתיק בקיסריה. צריך לאזן בין זכות הקניין שלו לזכותו לגבי הנכס. לא יהיו מסיבות ולא שום דבר. אי אפשר להביא לי סרטון של ילדים שנמצאים בבריכה ולהגיד זה מסיבה”.
“יש המון נכסים כאלה בכל הארץ, אילת , טבריה ובכל מקום. ולמה נתפסים על מרשי? לא הבנתי. זה צריך להיות מוסדר בחקיקה ולא בצורה כזו, הרי זה נעשה בקיסריה ובכל מקום אחר”.
במהלך הדיון ביקש בעל הנכס כי בית המשפט יתחשב בו ויורה כי הצו, באם יינתן, יחול רק מעוד שלושה שבועות, בגלל התחייבויות ללקוחות ששכרו את הווילות. “אני סגור עד ספטמבר”, אמר לשופט והוסיף: “אבקש שלושה שבועות שיהיה לי זמן לבטל וזה רשום בחוזה. אם הם רוצים לבטל הם צריכים להודיע לי שלושה שבועות לפני. אנשים שילמו לי מקדמות וזה דמי ביטול. רק שלושה שבועות אני מבקש”.
לבסוף, החליט השופט יניב הלר להוציא את צו ההפסקה לשימוש שיפוטי במקרקעין בנכסים המדוברים. השופט הלר אמר כי “כאמור, בבקשה השימוש שנעשה במקרקעין הוא לצורך “מלונאות” דהיינו, השכרה לטווח קצר לשם אירוח. עוד נטען כי במקום נערכים אירועים. די לי בכך שניתן שנעשה שימוש בהשכרה לטווח קצר ולא למגורים רציפים על מנת שאעתר לצו, המלצתי לצדדים כי הצו – ולו נוכח העובדה שמדובר בצו ראשון או אחד מן הראשונים באזור – בהקשר הזה יינתן בדחייה קלה. הצדדים קיבלו הסכמתי.
“נוכח האמור, ותוך שהמשיב שומר כל טענה בהליך פלילי או אזרחי שננקט נגדו, ניתן בזה צו הפסקת שימוש שיפוטי במקרקעין האמורים לעיל. בנסיבות ענייננו ולו משום שמדובר כאמור באחד ההליכים הראשונים הקשורים לשימוש מעין זה, אני מורה כי הצו ייכנס לתוקפו ביום 26.7.2022 שעה 08:00”.