במחקר שערכו חוקרים ממכון מטיב- המרכז הישראלי לפסיכוטראומה, בהובלת ד”ר אנה הרווד-גרוס מזכרון-יעקב, מנהלת יחידת המחקר של המכון, נמצא שחיילים לא קרביים סובלים מפוסט-טראומה (PTSD) בהמשך לאירועים שמתרחשים במהלך שירותם הצבאי באופן דומה לחיילים קרביים. מטרת המחקר, שבוצע באמצעות סקר בו לקחו חלק 1053 חיילים משוחררים, הייתה להבין מה השכיחות של פוסט-טראומה וסימפטומים קשורים, באוכלוסיית חיילים ששירתו בצבא. המחקר מצא הבדל מובהק בין חיילים שנחשפו לאירועים מלחמתיים לכאלו שלא נחשפו- ללא קשר למידת ה”קרביות” של התפקיד אותו מילאו.
// מסע שחרור מטיב. להמחשה
“ישנם תפקידים בצבא שבהם נחשפים החיילים לאירועים קשים, גם אם הם אינם לוחמים בתפקידם. כך למשל, יש תפקידים בצבא שקיים בהם סיכון לחוות טראומה משנית, בעיקר כתוצאה מהשחיקה הנפשית הרבה. דוגמה טובה לכך היא קצינות הנפגעים, שנחשפות במהלך שירותן הצבאי לסיפורים קשים, מגיעות אלינו למכון ל”מסע שחרור” – תכנית ייחודית לעיבוד ושיקום לאחר השירות, ופורקות המון כאב וסבל מהאירועים שחוו”.
“פרויקט “מסע שחרור””, מפרטת ד”ר הוורד-גרוס, מסייע למשוחררים לעבד את חוויות הלחימה, לרכוש דרכי התמודדות ולהשלים את המעבר לחיים אזרחיים מלאים במגוון התערבויות קבוצתיות ואישיות. במהלך שלוש עשרה השנים האחרונות קיים מכון מטיב כ-120 מסעות כאלו בהם השתתפו מעל 2000 משוחררים”.
// ד”ר אנה הוורד-גרוס מנהלת המחקר מכון מטיב. צילום: יחצ, מכון מטיב
“אף שהצבא מעניק כביכול טיפול לכל חייל או חיילת שחווה פוסט טראומה, בפועל יש חסמים שמונעים מלא קרביים את הטיפול. חסם אחד הוא הסטיגמה, תחושה של בושה. איך יתכן שאני לא קרבי וסובל מטראומה? לאלו יש להוסיף את המכשולים הבירוקרטיים שמקשים עוד יותר על לא קרביים, שניגשים לבקש סיוע”, היא מסבירה. “המסקנות העולות מהמחקר, מסכמת ד”ר הוורד-גרוס, הן שצריך להרחיב את המענה לחיילים משוחררים שחוו אירועים מלחמתיים, ולהנגיש את טיפולי בריאות הנפש ומערך התמיכה שניתן על ידי הצבא ומשרד הביטחון לכלל החיילים והחיילות, לא רק לקרביים”.
בימים אלו עורך מכון מטיב מחקר חדש שבוחן אפקטיביות של גישות טיפול שונות בחיילים משוחררים נפגעי פוסט-טראומה, זאת לאור העובדה שבשיטות הנהוגות כיום, רק 40% מהמטופלים זוכים לריפוי המיוחל, בעוד אחרים ממשיכים להרגיש שהשתחררו מהשירות הצבאי, אבל עדיין לא זכו לשחרור אמיתי. “רבים ממשתתפי המחקר מגיעים אלינו שנים רבות אחרי תום השירות, לאחר שהתקשו להשיג טיפול מסיבות וחסמים שונים.
באמצעות המחקר, ננסה במכון להבין את חשיבות ההתייחסות לגוף כחלק אינטגרלי מההליך הטיפולי, ואת יעילותן של השיטות לסייע לנפגעי טראומה לעבד את החוויות שעברו, לחזק את מנגנוני התמודדות ולשוב לתפקוד ולחיים מלאים. כחלק מהמחקר, ניתן להשתתף בטיפול ללא עלות, והוא נגיש בפריסה ארצית רחבה, בין השאר גם באזור חיפה, בקליניקות פרטיות השותפות לפרויקט”, מסכמת ד”ר הוורד-גרוס.
