לאחר שבחודש יולי 2022 הוציא בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה צו המורה שלא להשכיר דירות למלונאות, נופש ואירועים בזכרון יעקב, חזר בית המשפט ואישר מחדש צו המורה על איסור שימוש בווילות המדוברות למטרות אירוח ונופש. ואולם, על אף זאת, השכירויות לאירועים משיכו תוך שבעלי הנכס המשיך להשכיר את המקום לאירועים תוך שהוא מערער על החלטת בית המשפט. כעת ערעורו נדחה והוא ישלם קנס גבוה על כל יום של הפרת הצו.
שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה, יניב הלר, מתח ביקורת נגד בעל הנכס המדובר, גולן ע’, ואמר כי “העמדת הנכסים לשכירות קצרת טווח, ולצורך העניין שכירות של פחות משלושה חודשים היא שכירות קצרה; העמדת הנכסים לשימושם של אורחים המתארחים בזכרון יעקב למטרות בילוי או נופש משפחתי; העמדת הנכסים לשימוש על ידי אורחים מתחלפים בלא שידור במקום דייר או שוכר קבוע במשך יתרת השנה – כל אחד מאלה הוא אינדיקציה לשימוש בנכסים לצורכי אירוח או נופש, להבדיל משימוש למגורים….אם אכן סובל המשיב מאי בהירות כלשהי, דומני ששלושת כללי האצבע לעיל יוכלו לסייע בידו לכלכל צעדיו להבא”.
האתר דה מרקר פרסם כי בעל הווילה עירער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה, וטען כי לא הפר את הצו. לדבריו, הנכס הושכר למשפחה למטרת מגורים, ולא ניתן לקבוע כי שימוש זמני אינו שימוש למגורים. עוד טען כי בחוק אין הגדרה למהו “שימוש מלונאי”. לטענתו, נחתם עם האורחים הסכם שכירות שכותרתו “מגורים”, וכי בדירה אין דלפק קבלה, שירותי לילה, שירותי ניקיון או הסעדה, ואפילו את המצעים הביאו האורחים מהבית.
השופטת ישראלה קראי-גירון דחתה את הערעור, וקבעה כי בעל הווילה הפר את הצו השיפוטי, שהיה ברור ואפשרי לאכיפה. היא קבעה כי שהות המשפחה בווילה באוגוסט 2022 הייתה בעלת סממנים של בילוי ואירוח, ואף על פי שנחתם הסכם שמציין כי מטרת השכירות היא מגורים ─ הוכח כי מטרת השכירות הייתה בילוי ונופש. “אופן קבלת האישור להשתמש בווילה לצורכי אירוח בדרך של מידע אינטרנטי והעברת מפתח או מתן אישור אחר לכניסה לנכס, מעידה על השימוש הנעשה בו. אין מחלוקת כי בוצעה השכרת שימוש במקרקעין לתקופה קצרה בת שלושה ימים, שהיא השכרה לטווח קצר ואינה משמשת למגורים רציפים”. על המערער הוטל תשלום הוצאות משפט בסך 7,500 שקל.
הפרשה בכללותה החלה בעתירה שהוגשה נגד בעל נכסים ברחוב קדושי השואה בלב המושבה, וכן בנכס ברחוב ברק בשכונת נווה שרת בקצה המושבה. על פי התושבים, כך גם כפי שפרסמנו ב”מגדלור ניוז” בשתי כתבות נפרדות בחודשים אוגוסט 2020 ומרץ 2021, במקום התקיימו מסיבות, אירועים ומטרדי רעש “בלתי פוסקים” לדבריהם, במה שהפך את חייהם לסבל. תושבים התלוננו במועצה ובוועדת התכנון אך במשך זמן רב לא נמצא פתרון למצב עד לחודש יולי האחרון.
רחוב קדושי השואה בזכרון יעקב. אחת הווילות נמצאת כאן | צילום: פרטי
ואולם, גם לאחר שהוציא בית המשפט את הצו המורה על הפסקת הפעילות וההשכרה קצרת הטווח – המשיכו האירועים במקום, כפי שהעידו תושבים בעצמם.
בהחלטה העדכנית נכתב כי בדו”ח הפיקוח מסר המפקח כי בעקבות תלונה, שאליה צורפו סרטונים, הגיע ביום 23.8.2022 , בשעה 12:00 , בליווי מפקח נוסף לנכס שברחוב קדושי השואה. “בבית התארחה באותה העת משפחה. אחד מבני המשפחה המתארחים הזמין את המפקח להיכנס לנכס ומסר לו כי מדובר במשפחה מבית שמש אשר חתמה על חוזה למשך 3 ימים והחוזה אף הוצג לו. עוד מסר המפקח בדו”ח כי האורח הכניס אותו לנכס, ומסר לו כי המשפחה באה לבילוי משפחתי בעקבות פרסום באינטרנט. לדו”ח צורף העתק של חוזה השכירות ל- 3 ימים וכן צילומים של פנים הנכס שניתן לראות בחלקם תיקים ומזוודות וכן שקיות המאחסנות ציוד זה או אחר ובנוסף צילום מחוץ לבית המתעד מה שנחזה כאורח נושא מזוודה”.
ע’ טען מצידו כי “הוא אינו עושה כל דבר שיש בו כדי להפר את צו איסור השימוש”. עוד הוא טען כי “הצו אינו מפרט מהו השימוש שבגינו ניתן הצו, אולם מאמירתי בהחלטתי כי ‘די לי בכך שהשימוש שנעשה הוא השכרה לטווח קצר לשם אירוח’, הניח המשיב שהשכרה למגורים מותרת. בעניין זה מפנה המשיב להחלטת בית המשפט המחוזי ששם נאמר שהדגש אינו על תקופת ההשכרה אלא על השימוש שנעשה בנכס בתקופת ההשכרה”.
השופט הלר ציין בהחלטתו העדכנית מה-29.9, כי “התרשמותי היא כי המשיב (ע’) עושה כל שביכולתו להתחמק ממילוי אחר הצו שניתן בתיק זה. בעבר טען, טענה שלא מצאתי שיש בה אמת, שהצו לא ניתן בהסכמתו. כן עתר לצורך ב”הבהרת” הצו, כאשר השימוש שנעשה בהחלטתי מיום 18.8.2022 (שכלל לא הייתה הבהרה, אלא אמירת הידוע בדגש על חוסר כנותו של המשיב בבקשה להבהרה) היה שימוש מיתמם ומתחכם כאחד. את הערתי באשר לשימוש שעשה בהחלטת בית המשפט המחוזי בבקשתו לעיכוב ביצוע כבר הערתי”.
עוד החליט כי “על כל יום שבו יימצא כי המשיב עושה שימוש לצורכי אירוח במי משני הנכסים שהצו חל עליהם, ייקנס בקנס של 8,000 שקלים (זאת על כל שימוש יומי באחד משני הנכסים נושא תיק זה).
