יורם שתיל, מוותיקי כרכור, הלך השבוע לעולמו. הלוויתו התקיימה ב-17.11 בבית העלמין בכרכור-עין עירון.
שתיל ז”ל היה מראשוני כרכור ולוחם מקומי. חבר המועצה טל דנטס הזכיר כי הוא פעל רבות למען בית רכס ו”עוד ייזכר לדורות. אין אדם, אין מפגש, אין אבן שיורם לא הפך על מנת לשכנע שאסור בשביל בצע כסף לוותר על הצוואה והתרומה שקיבלה המועצה. איש עקרונות וצדק היה. יהיה זכרו ברוך”.
שתיל גם היה פעיל בבית הראשונים במושבה, ותרם רבות לארכיון המקומי. כך למשל, סיפורי כרכור וראיונות שערך התפרסמו והמצויים בידי ארכיון בית הראשונים.
יורם שתיל ז”ל ואשתו | צילום מהפייסבוק – אלקה גייסט
גם חבר המועצה אייל כגן, ספד לו. “פגשתי את יורם לראשונה לפני המון שנים, כשרציתי לעשות מסיבה בגן הגיבורים בכרכור. כשהגענו לכרכור, יורם עוד הסתובב ברחבי המושבה, בפיג׳ו סטיישן 404 בצבע תכלת, כבר אז היא הייתה רכב אספנות.
“מבחינתו, ומי שמכיר את צניעותם של ילידי כרכור, יבין זאת, לא היה כל צורך להחליף אותה. יורם שהתגורר בצמוד לבית רכס, נלחם במשך לא מעט שנים, כדי לקיים את צוואתה של ברוניה רכס ז״ל, ששכלה את שני בניה, גדעון וחיים במלחמות ישראל, ובמשך זמן מסויים היה מי שביקש למכור את ביתה, לאחר מותה, למרות שציוותה אותו לפעילות תרבותית והנצחה. יורם, שהיה בעל קול שקט ועוצמה ביחס הפוך לקולו השקט, הציל את הבית.
“בחזרה לפגישה שלנו. למעשה, באתי לקבל את אישורו לערוך את המסיבה שכן יורם היה אף הוא אח שכול, שאיבד את אחיו עודד, ששירת כנווט בחיל האוויר ויצא למשימה שממנה לא שב, ומקום קבורתו לא נודע. את קורות כל ההתרחשות כתבתי בפוסט שנקרא “מסיבת גיבורים”… יום מספר לי על יצחק פלסקובסקי שהיה “קונצמאעכר”, הוא צוחק כילד כשהוא נזכר כיצד פלסקובסקי הנער נהג במכונית כשראשו מתחת להגה, כך שבכרכור ראו כולם מכונית שנוהגת ללא נהג . מאוחר יותר ,יהרגו אביו ואחיו על ידי הבריטים בשנת 47′, כפעולת תגמול על רצח הסרג’נטים בנתניה, כך לפחות גורסות השמועות. אבל פלסקובסקי האח לא ישתנה ולא יפסיק מתעלוליו.
“הוא מספר לי על קולנוע אוריון ועל המאפיה שצמודה אליו. על בית הקולנוע הפתוח שהיה ממוקם במבנה של אורה וסיפורי הבגדים שלה ואליו היו מעבירים כיסאות מקולנוע אוריון ובחזרה. על יישוב קטן ובו מאה משפחות שבו כולם הכירו את כולם. את החיים ואת המתים. אני שואל את דעתו לגבי התאריך.
“מסיבה ויום זיכרון של שניים מבני המקום לא נראים לי הולכים ביחד. ערבוב של קודש וחול. “תשמע”, הוא אומר לי ,” ממשפחת רכס לא נשאר אף אחד ומשפחת פרח מגיעים פעמיים בשנה, כך שאני לא רואה בעיה, אבל אתה צריך לדבר עם המועצה״. בסוף, המסיבה לא יצאה לפועל, אבל לי הייתה הזכות לפגוש את אחד האנשים הצנועים ביותר שיצא לי לפגוש בחיי. יורם שנולד בכרכור שב אל אדמתה. יהי זכרו ברוך”.
