תושבת זכרון יעקב תובעת משכנה 32 אלף שקל. בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט לתביעות קטנות, מבקשת התושבת כי בית המשפט יחייב את שכנה לפצות אותה בכ-32 אלף שקל, בגין נזקים לביתה ועוגמת נפש שנגרמו לה.
על פי כתב התביעה, התובעת והנתבע בעלי דירות בקוטג’ תלת משפחתי בשכונת “מול היקב” במושבה, וחולקים מערכת ביוב משותפת, אשר קרסה עקב שקיעה ומי הביוב אינם מתנקזים בכוח הגרביטציה לעבר בריכת הניקוז. כתוצאה מכך, טוענת התובעת, מי הביוב עומדים במקום ונגרם מפגע של ריח חריף ומדי מספר חודשים הביוב צף ועולה ומציף את השטח, הצפה אשר לעיתים מגיעה גם לתוך ביתה של התובעת.
לדבריה, המערכת צולמה במצלמה מיוחדת וחוות הדעת של אנשי המקצוע המליצה על החלפת הקו ושתי בריכות הניקוז בסך כולל של 22,815 שקלים. אך כאשר פנתה התובעת לנתבע לתשלום מחצית העלות, סירב האחרון והתובעת נאלצה לבצע החלפה חלקית בלבד.
ביוב. צילום ארכיון, לתמונה אין קשר לידיעה
בנוסף, מציינת התובעת בתביעתה כי הנתבע הציב דוד שמש ו-2 קולטים על גג הרעפים שנמצא מעל דירתה (למרות שיש לו גג נפרד) וסירב להוריד את האביזרים למרות שציינה בפיו כי מדובר באיזור בו ישנה חדירת מי גשמים לדירתה. התובעת הזמינה גגן שביצע תיקון חלקי, מבלי לגעת בדוד ובקולטים בעלות של 1,600 שקלים וכן ביצעה תיקון נוסף בעלות של 2,808 שקלים – עליהם הנתבע לא שילם.
ב-2.1.2022 שלחה התובעת באמצעות עורכת דינה מכתב לנתבע ובו התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים, אך למרות זאת הנתבע נותר בסירובו לשלם עבור הנזקים. “התובעת מבקשת להדגיש כי מלבד עוגמת הנפש והסבל מהריח הרע וההטרדות של הצפות הביוב, הנתבע פתח בהתקפה אלימה כלפיה, כאשר התובעת פנסיונרית בת 69 וגרה לבד”, נטען בכתב התביעה. בין היתר טוענת התובעת כי התובע התפרע, קילל ואיים שירצח אותה ואף תקף אותה פיזית בניסיון “לשבור” אותה ולגרום לה לשלם את התיקונים על חשבונה.
בהמשך כתב התביעה נטען כי בעקבות תקיפתו, הוציאה נגדו התובעת צו הרחקה וכי גם המשטרה מעורבת. עם זאת, נטען כי “כעשרה ימים לפני הגשת כתב התביעה, הנתבע הוסיף חטא על פשע והשכיר את הדירה לזוג עם 7 ילדים קטנים”. לדברי התובעת מדובר בהולכת שולל כיוון שלא ידעו שמערכת הביוב לא מתפקדת כראוי. על כן מבקשת כעת התובעת מבית המשפט לחייב את השכן בתשלום 32,223 שקלים, בגין הנזקים ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמו לה.
בכתב ההגנה של הנתבע, הוא מציין כי “מערכת הביוב מנקזת את המים לביוב ונוצר שקע, שהוא בצד של השכנה…לפני שהיא רכשה את הדירה הסתדרנו יפה (עם הבית השכן), הייתה גישה לביוב ולא הייתה מחיצה…”.
התושב מוסיף כי בכל בעיה הייתה מובאת ביובית שניקזה את הקו על מנת שלא יווצרו גושים בצינור. לאחר שהשכנה הגיעה היא החליטה לסגור את הגישה לביוב מבלי לבקש אישור ומבלי להשאיר גישה…כל פעם שצריך לנקות את הקו צריך לבקש ממנה רשות”.
הנתבע מציין כי השכנה החליטה לעשות שיפוץ לצינור “ולדעת מומחים בתחום לא הצריך את החלפת הקו אלא ניקוי בפעם בשנה לשחרר חומצות”.
האיש טוען כי השכנה לא שאלה אותו האם הוא רוצה את השיפוץ או לחילפין, להביא הצעת מחיר מבעלי מקצוע אחרים. עוד הוא טוען כי בעת שיפוץ שביצע בביתו – השכנה הפריע והוציאה לו שם רע.
הנתבע טוען כיי בעקבות סגירת הביוב על ידה, נכנסו מים לביתו ונגרם נזק למטבח שעלה 40 אלף שקלים. בנוגע לדוד השמש, מציין התובע כי הייתה לו כוונה טובה וכי רצה להזיז את הדוד, אולם לאור התנהלותה של השכנה הוא השאיר את הדוד כמו שהוא.
לסיכום מציין השכן הנתבע בכתב ההגנה כי הוא דוחה את טיעוני שכנתו וכי הוא במשא ומתן עם קבלן על מנת להתנתק מהביוב המשותף.