סלימאן עטאונה (43) התקשר עם לירן שירי במטרה לגנוב כלי רכב שחנה בקיסריה בזמן הקורונה. בכתב אישום שהוגש נגדו נטען כי בתאריך 22-23.11.20, אחרי ששוחחו השניים, סיפר שירי לעטאונה כי בעליו של רכב ניסאן, שחנה את רכבו ברחוב כרמי צור בקיסריה, לא נמצא בארץ כבר תקופה בעקבות מגיפת הקורונה. הוא הציע לשלם לו 15 אלף שקלים אם יגנוב את הרכב וימסור אותו לידיו. בסופו של דבר סיכמו השניים כי שירי ישלם לו 16,500 עבור הגניבה.
בהמשך היום שוחח עטאונה עם נהג משאית גרר, על מנת שיגרור עבורו את הניסאן לטול-כארם. ב-23.11, אמר שירי לנאשם כי אח שלו ממתין ליד הניסאן ומסר לו את הטלפון על מנת שיתקשרו בניהם.
כשהגיע נהג הגרר אל רכב הניסאן בקיסריה, פרץ ויכוח בין האח לבין נהג המשאית, עקב סירובו להעמיס את הניסאן על משאיתו, שכן חשד כי היא אינה שייכת לו. בסופו של דבר הצליח הנאשם לשכנע את הנהג להעמיס את הרכב ואולם – במהלך נסיעתו עם המשאית מהמקום, נתפס הנהג על ידי משטרה.
צילום ארכיון: משטרת ישראל | למצולמים אין קשר לכתבה
בגזר הדין שנפסק ב-1.2.23, נכתב כי חלף זמן מאז הרשעתו של הנאשם על פי הודאתו ועד לגזר הדין, בעיקר בשל אי התייצבותו של הנאשם לדיונים בשל היותו תושב השטחים.
בטיעון למתחם עונש הולם הנע בין 12 ל- 20 חודשי מאסר בפועל בנסיבותיו של מקרה זה, עמד ב”כ המאשימה על חומרת התופעה של גניבות כלי הרכב בישראל, שהפכה “מכת מדינה” ולכן מחייבת הטלת עונשים משמעותיים על מבצעי העבירות. בהתחשב בעברו הנקי של הנאשם מחד גיסא ובחלקו הפעיל בארוע הנדון מאידך גיסא, עתר לגזירת עונשו באופן שיוטלו עליו מאסר בפועל שלא יפחת מ- 15 חודשים, 18 מאסר על תנאי ופיצוי לבעל הניסאן, למרות שגניבתה בסופו של דבר סוכלה.
הנאשם עצמו הביע צער על מעשיו והשיב כי יש לו מוסך והוא נשוי ואב ל-4 ילדים. שופטת בית המשפט בחדרה, רקפת סגל מוהר, החליטה לבסוף להשית על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, קנס של 2,000 שקלים ופיצוי של 1,500 ש”ח לבעל הרכב.
