מונה קל-שגב, בת 41, אמא לגבריאל בן 11 חודשים, נשואה באושר לרולף, טייס הולנדי שעבר לחיות בישראל בעקבות אהבתם. נסעה לג’ונגל באמזונס בעקבות חלום שחלמה ומאז השתנו חייה. במהלך השהות שלה בג’ונגל באמזונס ללא חשמל, מקלחות במים קפואים, 2 מיצים ביום, לפעמים בבידוד בבקתה מרוחקת, היא אפשרה לעצמה לצלול עמוק אל תוך האירועים, הכאבים והטראומות שחוותה לאורך ילדותה, הגירתה בנעוריה ולימים החוויות המביכות שעברה כאשה. בעלת מרכז MY-CODE וקלינקה פרטית לאבחונים אישיים ותהליכי עומק לריפוי קונפליקטים רגשיים בתחומי פריון, הבראה ממחלות פיזיות ונפשיות ופתיחת ערוצי הזוגיות והשפע. בין היתר, היא מתמחה בשיטת ניתוח מתימטית לשינוי שמות או שמות משפחה. מגישת תוכנית “מדעי הרוח” ברדיו החברתי הראשון, מחברת הספר “מסע הריפוי שלי באמזונס” שייצא לאור בתחילת 2021, מעבירה 4 הרצאות ומתגוררת בזכרון יעקב.
מהו הזיכרון הכי מוקדם שלך?
כשאחי נולד, הייתי בת שנה ותשעה חודשים, אבא ואני הלכנו לבקר את אמא ואחי במח’ יולדות בבית חולים. אני זוכרת את השמיכה שהוא היה מכוסה בה, את הספסל שישבנו עליו בחוץ וגם את אמא כשיצאה לקראתנו.
חווית משבר שלא ידעת איך יוצאים ממנו.
מגיל 30 ניהלתי שלוחה של המכללה למינהל במשך 6 שנים, עבדתי 24/7 ברמת סטרס מאוד גבוהה, דבר שהיה לי מאוד טבעי, כי אני פרפקציוניסטית ולא שמתי לב שאני נשחקת.
עברתי תאונת דרכים וקרסתי פיזית. הבנתי שאני בצניחה למטה ושאם אמשיך לעבוד בסטרס כרוני של ניהול מכללה אמשיך להתדרדר. אבל כבר אז המצב היה בכי רע. כנראה כתוצאה משילוב של הסטרס והתאונה התפתחה אצלי תסמונת של “פיברומיאלגיה” בדרגה חמורה. סבלתי מתשישות ועייפות כרונית, כאב מפושט בכל הגוף, רזיתי המון, חוויתי דיכאון, חרדות, חוסר ריכוז ותופעות נוספות. מאחר ולא ראיתי את האפשרות שאמשיך לחיות עם התופעות הללו, חיפשתי מזור וריפוי בכל שיטה אפשרית, גם אם זה עלה לי עשרות אלפי שקלים.
לאחר שניסיתי את כל סוגי הטיפולים הקונבנציונליים ואלטרנטיביים והם לא עבדו עבורי, נאלצתי להתפטר מהעבודה, כי הגעתי לשלב של חוסר תפקוד וחזרתי לחיות אצל הוריי. החלטתי לחפש את התשובות בתוכי ולא מחוצה לי. ביקשתי הכוונה: איך אני מבריאה את עצמי?
חלמתי חלום שאני בג’ונגל באמזונס עושה חניכה שמאנית והחלום הסתיים עם סילואט של גבר העומד על השביל ביער, לא ראיתי פנים. החלום הזה חזר פעם אחר פעם ואז הבנתי שזו התשובה שחיפשתי. סיפרתי לחברים ומשפחה, שבשנייה שמבחינה בירוקרטית יתאפשר לי לנסוע לג’ונגל באמזונס, אני אורזת את התיק ונוסעת. הפתיע אותם כשסיפרתי ששם אכיר את הגבר של חיי ושהוא יהיה גרמני או אנגלי. בפועל הוא יצא הולנדי, בדיוק באמצע בין שתי המדינות.
לאחר 3 חודשים ביערות האמזונס, הכרתי את בן זוגי בספטמבר 2016, מי שהפך לבעלי ואב לבני, כשהמפגש בינינו הסתנכרן באופן מיסתורי. החיבור נוצר כשהופתענו לגלות שאנחנו חוזרים באותה טיסה בסוף אוקטובר, כרטיסים שרכשנו במועדים שונים ובמדינות שונות. התפתחה בינינו שיחה שארכה 11 שעות ו-5 ימים לאחר השיחה, החלטנו להתחתן ולהקים משפחה. -רולף הוא אהבת חיי והעובדה שהוא שיתף אותי כי יש לו בעיית זרע ולא בטוח שנוכל להוליד ילדים בשל ניסיונות שכשלו בקשר קודם – לא הפחידה אותי. התעקשתי ללמוד את תחום הפריון- הגברים והנשים, האופן שבו מתנהל המוח והגוף בייצור זרע. נסעתי להולנד לפגוש את המשפחה המורחבת ולחקור את השושלת שלו לפי שיטת “ריקול הילינג” ולבסוף נכנסנו להריון בטיפול IVF אחד ויחיד. כיום בעקבות 3 שנות מחקר של הפוריות, אני מלווה זוגות, נשים וגברים בתחום הפריון.
משבר גיל ה-40 פסח עלייך.
בהחלט, גיל 40 היה משמעותי בחיי. חוויתי הריון מעצים, לידה “קלה”, פריצה של העסק ושתי חתונות בהולנד ובישראל.
מתי היית הכי מאושרת?
בג’ונגל באמזונס, באחת הדיאטות, הייתי בבידוד כשעשיתי ניקוי של מערכת העיכול, ביליתי המון שעות בכתיבה, עיבוד ופיצוח רגשות וגם בקריאת ספרי קבלה בערסל. באחת הפעמים עשיתי מדיטציה עם אותיות מהע”ב שמות כשהבעתי כוונה לריפוי מלא, הרגשתי אחרי כמה דקות את כל הגוף שלי הופך לאור, התמלאתי bliss, בעברית זה נקרא “אושר”, אבל זו היתה תחושה מאד מיוחדת של שלווה. הגוף שלי הרגיש קל כנוצה והזלתי דמעות באופן טבעי. פשוט שכבתי שם ובכיתי מהתרגשות ומאושר, כי נפלה בחלקי הזכות לחוות את התחושה הלא מוסברת והיפה הזו.
היו לי לא מעט רגעי חסד בחיים, אך זה היה ממש מיוחד, לא יודעת לאמוד את הזמן שהחוויה הזו נמשכה, אולי כמה דקות בודדות או כמה שעות ארוכות. פשוט שכבתי עטופה באהבת אינסוף והרגשתי הכי קרובה לאלוהות.
במהלך החניכה, עברתי 6 מקרי מוות שמאני, זה מוות לכל דבר. אני כותבת על זה בספר בהרחבה. אחרי המוות האחרון, החרדות כל כך התגברו שרשמתי במייל צוואה כי לא אכלתי, לא שתיתי ולא התקלחתי 2.5 ימים, האמת שבקושי זזתי.
מתי היית הכי קרובה למוות?
מוות בעיניי הוא “סטייט אוף מיינד”, רבים האנשים שחיים אבל בתוכם הם מתהלכים, חושבים ומתנהגים כאנשים מתים. גם אני הייתי כזו במשך כמה שנים.
הרגשתי שמתתי כשהתחילו אצלי החרדות והדיכאון אחרי תאונת הדרכים, כאשר רק אחרי שנה וחצי מאז התאונה אובחנתי ב-“פיברומיאלגיה” בדרגה חמורה הבנתי שיש לזה “שם”. מאז האבחנה ולאורך מסע ההבראה הארוך שלי, קיללתי כל בוקר שהתעוררתי לחיים, כי הכאב המפושט בכל הגוף, הכיווץ והמתח הקבועים, התחושה שאין לי עתיד והחיים הרגישו לי אפורים, שחורים, כאובים, היו למוות פנימי, איטי ומייגע.
מה גורם לך שמחה?
עבורי הזכות לחיות בעולם הזה היא לא מובנת מאליה ומאד משמחת אותי. כשאנו כבני אדם מסוגלים לעבור מסע חיים ובמהלכו להתפתח ולצמוח, להתגבר על האתגרים ולהעז להתמיר את הכאבים שלנו באופן טרנספורמטיבי למתנות שלנו – זה נוגע בי, יש בזה המון ענווה והודיה לבריאה.
ואם נדבר פרקטית, אני מרגישה שמחה כשהדברים יוצאים מן הכוח אל הפועל, אולי כי אני פרוייקטורית ואוהבת להביא את הדברים לידי מימוש הלכה למעשה. גם עכשיו כשאני בשלבי סיום של כתיבת הספר שלי, אני מתרגשת כמו ילדה וממש שמחה על הזכות שיש לי להגשים את “החלום שלי”- תרתי משמע.
מתי טיילת בחו”ל בפעם האחרונה ולאן?
למעשה טיולים בחו”ל ומסעות בעקבות תרבויות, זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. בעיקר בשנים האחרונות כשהתלוויתי לטיסות רבות של בן זוגי, העובד כטייס בחברת KLM. אילולא הקורונה, בטח היינו טסים עם התינוק שלנו לפחות לכמה יעדים בחודשים הללו וזה ממש חסר לי.
הטיול האחרון שלי בחו”ל היה מאד מיוחד. זה היה ירח דבש ספונטני לגמרי, שיצאנו אליו כשהייתי בסוף החודש השישי להריון, היינו בבית שלנו בהולנד, רולף חזר מטיסה והיו לנו 8 ימים פנויים לפני חזרתנו לישראל. הוא אמר לי: ‘לפני שאת יולדת, מה המקום שהכי בא לך לבקר בו, שלא תטוסי אליו בשנים הקרובות בגלל כשתהיי אמא?’ האמת שהתשובה לשאלה הזו היתה ברורה וידועה לו, כי אני מעריצה את הדמות האגדית של “מרלין הקוסם” מאגדות המלך ארתור. למחרת ארזנו תיק, שכרנו רכב וטסנו לאנגליה לבקר באותם מקומות מסתוריים הקשורים “למרלין הקוסם” ולקינוח, שעה לפני הטיסה הספקנו לבקר במונומנט פרהיסטורי “סטונהנג'”, אז גם הביקור הזה “סגר לי את הפינה”.
מתי בכית לאחרונה?
לפני 3 שבועות, ביום הולדת ה-10 חודשים של הבן שלנו. לפני השינה אני נוהגת להרדים את גבריאל על הידיים ולספר לו סיפור. איחלתי לו מזל טוב, הודיתי לו שהוא בחר בנו כהורים וסיפרתי לו כמה הוא הגשמת החלומות שלנו. שיתפתי אותו בזה שאבא ואמא עשו מסע עומק לריפוי הפריון הרגשי בשביל להגיע לנקודה הזו ושהוא הילד הכי רצוי ואהוב בעולם.
גבריאל הקשיב קשב רב, הביט לי בעיניים עם מבט “בוגר” וכשסיימתי, הוא חייך אלי והתחיל לצחוק כאילו הבין כל מילה שאמרתי לו. ישבתי שם ופשוט בכיתי, לא הצלחתי לעצור את שטף הדמעות.
מהו הפחד הכי גדול שלך?
בעבר, הפחד הכי גדול שלי היה שלא אזכה להיות אמא. אך אם אני מסתכלת באופן הוליסטי על מכלול חיי – הפחד הכי גדול שלי זה לא שאממש את עצמי במלוא העוצמה ושלא אשאיר חותם אוניברסלי ביקום. אולי זו גם הסיבה הראשונית לכתיבת הספר “מסע הריפוי שלי באמזונס” ולעובדה שאני וורקוהוליקית
כשרולף עבר לחיות בישראל, חיפשנו מקום עם נוף הכי יפה בארץ וקהילה דוברת אנגלית שיוכל להשתלב. זכרון יעקב היא מושבה נעימה ונותנת מענה בדיוק לשני הנושאים המהותיים הללו שחיפשנו.
“לפצח קונפליקטים רגשיים”. מה זה אומר המושג המורכב הזה ואיך עושים את זה בפועל?
קונפליקטים רגשיים נחווים באופן שונה במוח, הם יכולים להיות שושלתיים, חלקם נובעים מהשיעורים שאנו אמורים לחוות דרך המפה האישית של תאריך הלידה והשם שלנו, חלקם מתמחזרים ומשוחזרים במוח כי לא הצלחנו בזמן הווה לעבד אותם ברמה הרגשית והם ישובו לחיינו בווריאציות של אירועים שונים עד שנפתור אותם, נפצח אותם ונעבד אותם רגשית.
קרל יונג אומר: “שמה שעבר מהתת-מודע למודע, יפסיק לחזור לחיים כאירוע וגורל”. לכן השאיפה שלי לפצח את שורשי התכנות של ה-95% הנסתרים מהעין, ולהעביר אותם תוך הבנה ופיצוח למודע של האדם.
בהתבסס על ריקול הילינג, המפה המתימטית המבוססת על תאריך לידה והשם, הקבלה ושיטות נוספות, פיתחתי מספר מודלים בהקשרים של פוריות, זוגיות, משקל ועוד. בסופו של דבר כל מה שמניע אותי בשיטת MY CODE זה לחסוך מאנשים התברברות של שנים, טיפולים והוצאות כלכליות רבות ולגעת ישירות בשורשי התכנות שלהם. הסלוגן שלי זה Heal the roots for better fruits.
איפה את רואה את עצמך בעוד 20 שנה?
מוציאה לפחות עוד 2-3 ספרים נוספים. כבר עכשיו אני מריצה בראש את הספרים על “פריון רגשי” ו-“משקל רגשי”. מאחר ואני נהנית מעבודה של אחד על אחד, כנראה שאמשיך לקבל לקוחות לפגישות אבחון אישיות ותהליכי עומק כדי להביא למימוש בתחום השמות, זוגיות, פריון והיכולת להוציא מן הכוח אל הפועל (שפע). מעבירה קורסים והרצאות ברחבי העולם, אמא מסורה, ממשיכה להשקיע בנדל”ן בחו”ל, ומקווה גם לחיות עוד שנים בריאות וארוכות עם רולף אהובי.
