כחודש וחצי לפני הבחירות לרשויות המקומיות, וזכרון יעקב כמרקחה. האדמה רועדת במושבה בעקבות אירוע חמור שהתרחש לכאורה במסגרת ערב הוקרה לאנשי חינוך, כאשר הטענה המרכזית היא שראש המועצה, זיו דשא, נהג באגרסיביות כלפי ד”ר מרים פנויאן, מנהלת מחלקת החינוך במועצה המקומית.
חשוב לציין כי מי שגוללה את הסיפור ברשתות החברתיות היא אחותה של ד”ר פנויאן, זאת בשל העובדה שלמנהלת המחלקה עצמה אין פייסבוק. לאחר שהסבירה באריכות מדוע המשפחה סירבה לנהוג בשתיקה חרף הפגיעה הקשה במרים, פירטה האחות לפרטי פרטים את המקרה.
“ביום ראשון 10.09.23 ציינו את ערב ההוקרה לאנשי החינוך, ערב מכובד שמוקיר את העשייה החינוכית במושבה שלנו. מדי שנה מגיעים לערב זה כלל השותפים למערכת חינוכית – צוותי חינוך, נציגי פיקוח, מתנדבים, ועדי הורים …וגם חברי מליאת המועצה. גם בערב זה הגיעו חברי מליאת המועצה – הדבר מעיד על כך שהחינוך וההערכה לעשייה החינוכית , מעל לפוליטיקה המקומית, וכן הערכה להובלה המקצועית שלי – מרים, את מחלקת החינוך”, כתבה.
עוד הוסיפה בשם אחותה כי “במהלך הערב הסתובבתי בין כל 350 המוזמנים, זיו ראש המועצה ציין בפניי בתחילת הערב בכעס, ובצדק, כי חברי המליאה לא הגיעו למליאה ולכן אין לנו אישור לסעיפים הקשורים לחינוך. ציינתי בפני זיו שאני אישית אשוחח עם כל חברי המליאה הנמצאים בערב זה, על החשיבות להגעה שלהם ביום שלישי למליאה לאשר סעיפים אילו. ואכן, בין לבין הסתובבתי במהלך הערב בירכתי את כל האורחים, הייתה אוירה נהדרת של שמחה וחברותה”.
כאן הגיעה האחות לאירוע החמור לכאורה וכתבה: “שוחחתי עם חברי המליאה בענייני חינוך בלבד ללא כל קשר לעניינים פוליטיים. באופן מפתיע ופתאומי הגיע מאחורי גבי ראש המועצה מר זיו דשא, לפת את זרוע יד ימין שלי והוביל אותי בגרירה אחריו כשהוא כועס מדוע אני מדברת עם חברי מליאה שאין להם אחריות, מדוע אני שמחה איתם, ואני מופתעת לחלוטין משיבה לו ‘אני רק ביקשתי שיגיעו למליאה’. לאחר שהמשיך לכעוס עלי בהנפת אצבע השתתקתי ולאחר רגע פניתי לעבר הבמה והתרחקתי. אכן, השתתקתי, לא הגבתי. יתרה מזו, הצטדקתי ‘אני רק …’ למה?? מה עשיתי ??”.
בהמשך הוסיפה כי לא היה מדובר במקרה חד פעמי. “לאחר מכן, הגעתי שוב לכיוון הבר ובפעם השלישית באותו ערב, שוב באופן פתאומי, הגיע זיו דשא ראש המועצה וכעס ‘מדוע את מדברת איתם? בושה שלא הגיעו למליאה’. אני שוב נאלמתי , בפעם השלישית סופגת, התרחקתי וזזתי מהמקום”.
על ההשלכות של המקרה כתבה: “המשכתי להתנהל באופן ממלכתי בהמשך הערב, כפי שאני בדרך ככל. התאפקתי, לא הגבתי וכאילו ולא קרה דבר. חבריי במחלקת החינוך ליוו אותי, הם היו עדים למה שקרה, ואני בעיניים דומעות כל הערב חיזקתי אותם. בסוף הערב נשברתי, הדמעות זלגו, העלבון, הכעס. כך הגעתי הביתה, דומעת ועלובה, פגועה עד עמקי נשמתי. למה שתקתי? למה נאלמתי דום? למה לא הגבתי?, למה נהרס לי הערב, למה?”.
עוד הוסיפה כי “אישי היקר רצה מיד לטלפן לזיו ולהגיב, ביקשתי שלא. למחרת עלו הפוסטים, אני נטולת פייסבוק, ביקשתי לא לראות מה כותבים. רציתי להתעלם. הייתי אמורה להגיע לעבודה בצהריים, לא הגעתי, הרגשתי שאין לי כוחות. זיו דשא ראש המועצה התקשר בצהריים, התנצל על מה שקרה. אני לא יכולתי לדבר, נחנקתי מבכי ודמעות . אחרי שעה התקשר, התנצל, ‘לא מתאים לי, אני מעריך אותך ואת עשייתך’. אכן לא מתאים, אבל פעם אחת זה יותר מדי. כולם יודעים שאני מאוד מחויבת לעבודה ולמחלקת החינוך, מחויבת לתלמידים שלנו ולצוותים שלנו, לא מוכנה שייפגעו והפעם, לא מוכנה שיפגעו בי”.
בסיום דבריה הקשים נכתב כי “חזרתי למחרת לעבודה. זיו דשא הגיע בצהרים למשרד והתנצל. לא ממש הגבתי, הנהנתי, שיתפתי שאני מאוד פגועה. המשכנו בעשייה רגילה בעניינים שוטפים. היום אני מבינה שהתנצלות זו אינה מספקת. ביום שלישי התכנסו כל עובדי המועצה להרמת כוסית , זיו שאל אם הוא יכול להתייחס למקרה, השבתי שכן. אילה היו מילותיו ‘ביום ראשון היה אירוע מכובד של החינוך, קרה מה שלא היה צריך לקרות. שוחחנו מרים ואני. שנה טובה’. ואני שתקתי. זהו ?? כך מתארים אירוע כה חמור שקרה ? אירוע שהיו עדים לו גם עובדי מועצה ורבים אחרים?”.
“אני משתפת בפעם הראשונה בפוסט, אינני נוהגת להעלות כלל פוסטים אין לי כוונה לאמץ מדיה זו, אבל אני משתמשת בה היום להביא את עצמי ולהשמיע את הקול שלי בעצמי כל מי שמחפש פוליטיקה שלא יחפש אותה בפוסט הנוכחי, אין לה מקום”, הבהירה אחותה של מרים בשמה. “המקום היחידי בפוסט הנוכחי כאדם, כאישה, כאמא, כרעיה, כמנהלת מחלקת החינוך הוא להרים את הראש גבוה, לומר את העובדות ולא לאפשר לזה לקרות יותר, בשום סיטואציה, גם לא באיבוד עשתונות ובטח לא למצוא בי את האשמה. אין מקום להתייחסות כזו, אין מקום להתנהגות כזו, אין מקום”.
כמעט מיותר לציין שהאירוע חולל סערה גדולה בקרב חברי המועצה והתושבים, ודאי כאשר הבחירות נמצאות מעבר לפינה. אחד מחברי המועצה, מאיר ליאני, גינה את האירוע בחריפות וכתב בין השאר כי “פשוט לא ייאמן. סוג של אלימות בתום הטקס”, ופירט כי תוך כדי שיחה שלו עם פנויאן, “פרץ ראש המועצה למרחב הפרטי, אחז בפראות בזרועה של מרים וצרח עליה בקול רם – ‘אין לך מה לדבר עם חברי המועצה חסרי האחריות ומשך אותה לא בעדינות ובצעקות כ-10 מטרים ונזף בה עם נפנופי אצבע”.
עוד הוסיף ליאני כי מדובר ב”אירוע מזעזע בכל מובן שהוא – יחס מבזה לכפוף בכיר, יחס בלתי ראוי לאישה ויחס בלתי מתורבת לסביבה החינוכית. דרושה התנצלות פומבית של ראש המועצה ללא דיחוי. תשפטו אתם התושבים”.
כעת נותר להמתין ולראות האם התנצלות פומבית כזו אכן תגיע, ומה יהיו ההשלכות לקרע חמור כל כך בין ראש המועצה לאישה החזקה בתחום משמעותי כמו החינוך, כאשר תושבי המושבה עדיין מתלבטים למי להצביע.
זיו דשא מסר בתגובה: “אין ספק כי סערת הרגשות בה הייתי עקב אי אישור תקציב הפיתוח הקריטי של בית ספר נילי לא היה צריך להוביל אותי להתנהגות שאינה הולמת כלפי עובדת מועצה ואל מול אנשי החינוך וכמובן לא כלפי אף אדם . התנצלתי באופן כנה כלפי מרים במספר הזדמנויות. אני מבין לחלוטין את תחושותיה. זו לא דרכי”
מעניין אם גם כתבה זו ממומנת כמו האחרות לאחרונה לגבי מועמדים בבחירות בזכרון יעקב