גרגורי אהרונוב נקרא על שם סבו שנהרג במלחמת העולם השנייה. הוא רצה והצליח לעלות ארצה מאוקריאנה, ובעקבותיו הגיעה גם משפחתו וגם מי שהייתה לימים- אשתו. במלחמת לבנון השנייה גויס בצו 8 ממנו לא חזר הביתה



גרגורי ואוקסנה אהרונוב בנו את ביתם באור עקיבא לאחר מאמץ לא פשוט. בשנת 1991, עת העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, עלה גרגורי ארצה ורק רצה לחסוך כסף ולסדר את הכל על מנת שאהובתו אוקסנה ומשפחתו יצטרפו אליו בארץ הקודש.

וזה אכן קרה. כשנה אחר כך הגיעה אוקסנה לישראל וגרגורי, צעיר בן 18, התגייס לצה”ל על מנת לשרת את המדינה, המדינה שבגללה יחרף את נפשו שנים מאוחר יותר.

הוא נולד בקייב ב-1972, בן זקונים לעוד שתי אחיות. בגיל שלוש הלך לגן עם בני גילו והתבלט ביכולת השירה שלו שגרמה לכולם לאהוב אותו. הוא למד במשך שבע שנים בבית ספר יסודי ובמקביל למד נגינה באקורדיון בבית ספר למוזיקה.

בין עיסוקיו כילד והצטיינותו בג’ודו, וכיאה לילד לשני הורים רופאים, נרשם גרגורי ללימודי רפואה בבית הספר התיכון “N2” ולמד שם ארבע שנים רפואה. בתקופה זו השתתף בקורס להכשרת צוותים רפואיים שיועדו להישלח לאפגניסטן, שם התחוללה מלחמה.

עם סיום לימודיו נסתיימה המלחמה באפגניסטן וגרגורי נשלח לעבוד במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים לילדים, שם גם הכיר את אוקסנה שלימים תהיה רעייתו. עם הזמן עבר לעבוד בבית חולים אחר לטיפול נמרץ ובאמבולנס. באותם ימים בשלה בו ההחלטה לעלות ארצה והוא החל עושה סידורים לעלייה.

הטיל שגדע חיים שלמים

בשנת 1991 עלה גרגורי לארץ, בעקבות אחותו יבגניה שעלתה קודם לכן. אוקסנה והוריו נותרו באוקראינה עד שיכשיר את הקרקע גם לעלייתם שלהם. במהלך השנים הצטרפו הוריו של גרגורי לילדיהם שבארץ והמשפחה השתקעה בשכונת אורות באור עקיבא.

 עם עלייתו החל גרגורי לעבוד בכל עבודה שמצא כדי לחסוך כסף ולהעלות ארצה את אהובתו. לאחר שעלתה, במחצית חודש ספטמבר 1992, התגייס לצה”ל לשירות סדיר ושובץ בחיל הלוגיסטיקה. במהלך שירותו נשא את אוקסנה לאישה בבסיס צה”ל ששירת בו.

אהרונוב שובץ בחיל הלוגיסטיקה, על אף שרצה תחילה להיות חובש. את שירותו העביר במסירות בתפקידו ולאחר סיום שירותו הצבאי התקבל לעבודה במפעל לקוסמטיקה “אנה לוטן” שבאור עקיבא. תחילה שימש כנהג אך בזכות מסירותו, התמדתו וכושר המנהיגות שלו קודם לתפקיד מנהל העבודה במפעל.

“כששמענו על מה שקרה בכפר גלעדי היו לנו חששות כבדים ומיד התחלנו להתקשר ולנסות לאתר אותו אך הטלפון שלו לא היה זמין”

גרגורי ואוקסנה בנו את ביתם באור עקיבא. לשניים נולדו שני ילדים והם אהבו לטייל בארץ ובחו”ל. העצב, היכה במשפחה בזמן מלחמת לבנון השנייה ב-2006. אז קיבל אהרונוב צו 8 והתייצב לצד יחידתו.   הוא סופח להיות קצין רכב של גדוד הצנחנים 9255. וכך, ביום ראשון, 6.8.2006, נערך עם חיילי הגדוד ועם הדרגים תומכי הלחימה סמוך לבית העלמין שבקיבוץ כפר גלעדי, והמתין לפקודה להיכנס ללבנון. קטיושה שירו מחבלי החיזבאללה משטח לבנון אל עבר קיבוץ כפר גלעדי פגעה בקבוצת החיילים פגיעה ישירה, וגרגורי נהרג במקום. מסכת חייו נקטעה באחת, ועמה נגדעו חלומותיו ותכניותיו.

 עם גרגורי נפלו עוד 11 חיילי מילואים, כשהוא בן 34 בלבד, כגיל סבו שנהרג במלחמת העולם השנייה ושעל שמו נקרא. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין שבאור עקיבא. הותיר רעיה, בן ובת, הורים ושתי אחיות. על קברו נחקקו המילים: “מלאך ששב למרומים / אהבתך איתנו לעולמים”.

גיסו, פיטר בוניץ, סיפר לאתר “לזכרם”: “כל הלידה שלו הייתה נס, מתנה למשפחה. הוא סיפר שהוא עולה לקריית שמונה ולא ידענו שהוא נמצא בכפר גלעדי. כששמענו על מה שקרה בכפר גלעדי היו לנו חששות כבדים ומיד התחלנו להתקשר ולנסות לאתר אותו אך הטלפון שלו לא היה זמין. בלילה הגיעו והודיעו לנו שהוא נהרג. הוא איש משפחה למופת בן לתפארת, ספורטאי, הייתה לו נפש פתוחה לכולם היה עוזר לכולם. תמיד הוא היה עושה מילואים והפעם למרות החששות שלו שקראו לו הוא הלך”.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. באור עקיבא הנציחו את זכרו בכיכר שנקראת על שמו.

דילוג לתוכן